Let's keep in touch!
Want to keep in the loop on the latest happenings at Chabad Israel Center? Subscribe to our mailing list below. We'll send you information that is fresh, relevant, and important to you and our local community.
Printed from Chabadic.com

Hebrew Blog

Hebrew Blog

 Email

פוחד ממערת שדים?

Blog.jpgבשבוע שעבר, בחול המועד פסח, בילינו עם הילדים. באחד הימים יצאנו לפארק שעשועים בלונג איילנד. הילדים שלי היו מאושרים והמתקן הראשון שהם בחרו היה נסיעה אל תוך מערת שדים.

שלושה מילדיי, בגילאים תשע, שש ושלוש, הצטרפו אלי. שמתי לב שהם מסוייטים מהרגע בו החלה הנסיעה. בהתחלה כבו האורות. אחר כך, אישה שנראתה כמו רוח רפאים התחילה לנוע לכיווננו ואז ראינו איש מפחיד מנגן בפסנתר. הקולות, הצלילים והחושך רק הגבירו את תחושת הפחד והילדים שלי היו מבועתים. הם רעדו מפחד.

ככל שהמשכנו, חזרתי בזכרוני לחוויות הילדות שלי שקשורות למערת השדים בפארק השעשועים בו אהבתי לטייל בדרום אפריקה. זכרתי  את הפחד שהייתי מרגיש אז, ותהיתי- למה אני כבר לא פוחד היום? למה הילדים שלי צורחים אבל אני רגוע לחלוטין?

עכשיו כשאני בוגר וחכם יותר, אני מבין ש"רוחות הרפאים" האלה הן לא אמיתיות. הן פשוט אשליה. האיש שמנגן בפסנתר אינו קיים למעשה. האישה המפחידה, מזויפת באותה מידה. אני מבין ומכיר את המציאות, ולכן איני מרגיש כל פחד. הילדים שלי, לעומת זאת, שעוד לא יכולים להבחין בין דמיון למציאות, נצמדים אליי ורועדים מפחד.

השבוע, אחד מחברי הקהילה שלי קרא לי, "הרב, אני מבועת!", הוא אמר. "אנ י עומד לסגור עסקה מעולה, אבל אני מודאג שאחד המתחרים שלי הולך לעקוף אותי ולחטוף את העסקה."

סיפרתי לו שכאשר הבעל שם טוב היה ילד קטן בן ארבע, הוא התייתם מאביו. אביו, בשכבו על ערש דווי, אמר לו, "ישראליק, אל תפחד מאף אחד, רק מה' אחד."

"כמובן," הסברתי, "אתה צריך לעשות כל שביכולתך כדי לאבטח את העסקה הזאת, אבל בסופו של דבר, תאמין בה ' והוא ידאג לך." הפחדים שלנו אינם אלא אשליות!

כן, יש לנו פחדים. יש החוששים שאם לא יעבדו בשבת, לא ירוויחו מספיק. אחרים חוששים שעל ידי מתן צדקה, הם יתרוששו. הדאגות הן אינסופיות. אבל בדיוק כמו רוחות הרפאים במערת השדים, דאגות אלה אינן אמיתיות. אנחנו כמו ילדים- נתקפים בפחדים אמיתיים כתוצאה מדברים שבעצם אינם אלא אשליות.

שמה של פרשת השבוע הוא "שמיני". המספר שמונה מייצג את העל- טבעי. המספר שבע מייצג את המחזור הטבעי של העולם. לדוגמא, האלוקים ברא את העולם ואת הסדר הטבעי שלו בשבעה ימים. שמונה, לעומת זאת, הוא מעל ומעבר לטבע. לדוגמא, אנו מלים את הבנים שלנו כאשר הם בני שמונה ימים, ברית המילה מסמלת את הקשר הנצחי העל טבעי שלנו עם אלוקים.

שבע הוא המציאות הנתפסת, ושמונה הוא האמונה והתקווה שלנו. שמונה הוא זה שגורם לנו להבין שאין לפחד מאף אחד, רק מה' אחד!

שבת שלום!

?רוצה עוד

Blog.jpg השבוע, משפחתי ואני נסענו לקראון הייטס כדי לעשות קצת קניות לפסח. בזמן שהיינו שם, עצרנו בחנות הגלידה המקומית. כולם קיבלו גלידה, כולל הבת שלי הצעירה, שרה, שטעמה שם גלידה בפעם הראשונה בחייה, והיא אהבה את זה! היא סיימה את הגלידה שלה מהר, בזמן ששאר הילדים סיימו בקושי חצי. כשהיא שמה לב לכך, היא נתקפה בהתפרצות זעם מתוקה כשהיא דורשת לקבל עוד גלידה.

זו היתה הפעם הראשונה שהיא טעמה גלידה, אבל היא בהחלט ראתה אותו בעבר. הילדים האחרים שלי אכלו גלידה בנוכחותה לא פעם, והיא מעולם לא הראתה חשק כל שהוא לטעום ממנה. היום היא השתוללה בטירוף עבור גלידה. איפה היא הייתה עד עכשיו? למה היא לא רצתה את זה קודם?

התשובה, היא כמובן, פשוטה. למרות שראתה גלידה קודם, היא אף פעם לא טעמה את זה. ברגע שהיא קיבלה את הביס הראשון, והרגישה כמה הגלידה טובה, כמובן שהיא רצתה עוד ועוד.

חכמינו מדברים על שלושה דברים בעולם הזה שגורמים לשינוי אצל בני האדם. הראשון הוא אלכוהול. כאשר אדם לוגם, הוא משתנה. ואם אתה שותה ולא מושפע מכך, זה רק אומר שאתה יכול לסבול קצת יותר. אבל אחרי שלגמת משקה נוסף, אתה בהחלט תהיה מושפע.

הדבר השני שמשנה את האדם הוא כסף. יש שמשתנים לטובה ממנו, ויש שהכסף משפיע עליהם לרעה. אבל אם אדם עשה או ירש כסף ועדיין לא הושפע מכך, זה פשוט אומר שהוא עדיין לא הגיע לקצה גבול הסיבולת שלו לכסף. אבל כסף ישפיע על אדם בדיוק כמו שאלכוהול משפיע. יש אנשים שישתנו בעקבות 10,000 $, אחרים 100,000 דולר, לאחרים רק מיליון יגרמו לשינוי ויש כאלה שהשינוי יגיע רק אחרי מיליארד.

הדבר השלישי, מלמדים חכמינו, היא התורה. תורה בהחלט תשפיע על כולנו- לטובה. אנחנו מתחילים לחשוב אחרת; התורה תשנה את המציאות שלנו. ואם למדנו תורה, וזה עדיין לא השפיע עלינו, זה פשוט אומר שעדיין לא למדנו מספיק תורה.

תורה היא כמו גלידה. היא טעימה מאוד. מדוע הבת שלי, שרה, לא רצתה גלידה בעבר? מכיוון שהיא מעולם לא טעמה את זה. וכך הוא עם התורה. לימוד  ועיון בתורה יגרמו לנו לאהוב אלוקות ורוחניות. למה אנחנו לא אוהבים רוחניות? כי  אף פעם לא טעמנו את זה באמת! אבל אפשר להיות סמוכים ובטוחים שברגע שנטעם את התורה כמו שצריך, היא תשנה אותנו ותרגש אותנו תמיד.

כשנשב מחר בערב לשולחן הסדר, נטעם מהמורשת היהודית היפה שלנו ומהתורה הטעימה. בעת עריכת הסדר, נקיים את מצוות "והגדת לבנך"- כשנספר לילדים שלנו את סיפורו של חג הפסח, ניתן להם לטעום את העונג שבלימוד התורה.ניתן להם להתאהב בתורה. נהפוך את ליל הסדר לאירוע מהנה ומרגש עבורם. ניתן להם לטעום, והם ירצו עוד ועוד...

חג שמח!

!זה הטייס שתוכל לסמול עליו

pilot.jpg העולם נכנס השבוע להלם עקב התרסקותו של מטוס נוסעים גדול אל תוך הרי האלפים בצרפת, 150 הנוסעים ואנשי הצוות על הסיפון, מצאו את מותם בהתרסקות. בהתבסס על המידע הזמין כעת, חברת התעופה הכריזה על האירוע כתאונה מכוונת בה טייס המשנה התאבד ולקח עוד 150 איש איתו.

מחשבותינו ותפילותינו עם משפחות הקורבנות. אנו איתם באבלם. זוהי טרגדיה שאין לתאר במילים.

מאז מתמיד אני סובל מפחד גבהים. לאחר נישואינו, יצאנו, אשתי ואני, לירח דבש בקייפטאון, בהר השולחן המפורסם. כשראיתי את ההתרגשות  של אשתי מהעליה להר ברכבל, לא רציתי לנפץ את תקוותיה, אז הצטרפתי אליה למסע למרות שכל דקה היתה עינוי עבורי...

לעתים קרובות אני צריך לנסוע, אם זה לאירועים משפחתיים או בתפקיד עורך חתונות עבור חברי הקהילה. בכל פעם שאני עולה למטוס, אני מכריח את עצמי להרגיע את הפחדים שלי. אני אומר לעצמי שהטייס הוא בשליטה ושהוא בוודאי מוסמך ומנוסה. אני אומר פרק תהילים ומנסה להירגע. למעשה, בנסיעה האחרונה שלי לפלורידה, הטיסה נכנסה למערבולות לא צפויות. פחדתי מאוד אך הכרחתי את עצמי לזכור שגם אם זה לא בשליטתי, מישהו אחר נמצא בשליטה. למרות שידוע היטב כי טיסה יותר בטוחה מאשר נהיגה, אני עדיין מעדיף לנסוע ברכב פרטי. במכונית שלי, אני מרגיש בשליטה, ואילו במטוס, אני צריך לשים את האמון המלא שלי במישהו שאני אפילו לא מכיר.

הטרגדיה של התרסקות המטוס השבוע היא שהנוסעים וחברת התעופה שמו את מבטחם במישהו שבסופו של דבר איכזב אותם. אין ספק שחברות התעופה ילמדו לקח מהטרגדיה הזאת הן יבינו שיש צורך במעקבים שוטפים לבדיקת  אמינות הטייסים ויציבותם הרגשית.

כולנו נתקלים במערבולות בחיי היומיום שלנו. יתכנו בחיינו מחלוקות משפחתיות ודאגות כלכליות... וברמה הגלובלית, תכנית הגרעין של איראן, הנוגעת לכולנו, מהווה טלטלה עזה גם כן.

באותו אופן שאנחנו צריכים להירגע ולסמוך על הטייס כאשר אנחנו טסים (וב 99.9% מהמקרים, אנחנו מגיעים ליעד שלנו ללא תקלות), כך, כשאנחנו עוברים את החיים, אנחנו צריכים להירגע ולהבין שיש מישהו בתא הטייס שאנחנו יכולים לסמוך עליו. יש לעולם מנהיג. הוא בשליטה, ולמרות שאנחנו לא יכולים לראות אותו, אנחנו יודעים שהוא קיים. עלינו לעשות כל מה שביכולתנו להביא לפתרון האתגרים שניצבים בדרכנו,  אך עם זאת, לסמוך על האלוקים שכבר יעשה את השאר.

אנו עומדים לחגוג את חג הפסח, החג בו אנו מציינים את הלידה של עם ישראל ואנחנו יכולים גם היום, לסמוך על אבינו היקר שבשמים! 

אז תרגעו! בורא העולם הוא הטייס!

?מי ניצח בבחירות

blog 2.jpgיהודי התפוצות צפו השבוע בנשימה עצורה, בבחירות בישראל. כשהגיעו התוצאות, עמוד הפייסבוק שלי התפוצץ מרוב פוסטים. חלק מהחברים שלי רתחו מזעם על כך שמפלגתם הפסידה בבחירות. כאילו שהעולם הגיע לקיצו... החברים האחרים שלי, לעומת זאת, קפצו משמחה כי למרות כל הסיכויים, מפלגתם עלתה.

אז שאלתי את עצמי- מי באמת ניצח בבחירות האלו?

* * *

כילד קטן, ר' זלמן אהרון ("הרז"א"), אחיו הגדול של רבי שלום דובער מליובאוויטש ("הרש"ב") התלונן, לעתים קרובות, על כך שהוא היה נמוך באופן ניכר מאשר אחיו הצעיר.

יום אחד, הרז"א התגנב מאחורי אחיו ודחף אותו בעדינות לתעלה קטנה. כשהרש"ב נעמד בתעלה, הרז"א ניצל את ההזדמנות והצביע על כך שעכשיו הוא היה הגבוה מבין שניהם.

הרב שמואל מליובאוויטש ("המהר"ש"), אביהם של שני הילדים, צפה מחלון חדרו בהתרחשות. הרבי ביקש כיסא, הורה לרז"א לעמוד עליו, וביקש ממנו, "תגיד לי בבקשה, מי יותר גבוה עכשיו?"

הרז"א ענה בהתרגשות, ששוב הוא היה הגבוה.

"אהה!" אמר הרב שמואל. "אתה רואה? על מנת להיות גדול יותר מהחבר שלך, אין צורך להוריד אותו. פשוט תגביה את עצמך!"

* * *

כשזה מגיע לעם שלנו, אנחנו, היהודים, בסופו של דבר רוצים את אותם הדברים- שלום, ביטחון ונוחות. כאשר זמן הבחירות מגיע, אנחנו מתווכחים בלי סוף על הדרך שתביא אותנו למטרה המשותפת.

אבל לעתים קרובות מדי הוויכוחים מסתבכים ומביאים אותנו למחוזות רחוקים ואז אנחנו טועים ומשפילים ומזלזלים בכל אדם שמעיז להרגיש אחרת מאיתנו. במקום להגביה את עצמנו, אנחנו דוחפים את האדם האחר למטה. לכולנו יש פגמים. מסתבר שקל יותר להצביע על הפגמים של האחר במקום לתקן את שלנו.

אז, למעשה, כולנו הפסדנו בבחירות!

עכשיו הסתיימו הבחירות ואנחנו יכולים להתחיל את תהליך הריפוי העצמי. עלינו להצית מחדש את האהבה שאנו חשים זה לזה, האהבה שירדה למחתרת בחודשים האחרונים, בזמן בו היינו עסוקים כל כך בבחירות.

אנחנו עומדים לציין את חג הפסח, שבו אנו חוגגים את החופש של העם שלנו. אחרי 210 שנה של עבדות, מצוקה וסבל, יכולנו להקרא סוף סוף "עם". העם שלנו עבר הרבה. אבל למרות חילוקי הדעות, בסופו של יום, אנחנו עם אחד מאוחד ואנחנו יודעים להשתמש בכח הקולקטיבי שלנו כדי להשיג מטרות עצומות.

רוצה לנצח בבחירות?

חג הפסח הוא זמן נהדר לנצחון! בואו נשתדל בתקופת הפסח לחזק את המאחד אותנו, את המשותף לכולנו. נתמקד רק בטוב שבכל אחד, ואז- כולנו ננצח!

?סקר: האם על ביבי לנאום בקונגרס

Blog.jpg שלום חברים, רציתי לשמוע את דעתכם:האם על ביבי לנאום בקונגרס? הבנתי שיהיו כאן דעות שונות ומגוונות. חלקכם יתעקש שדווקא צריך ביבי לדבר- הוא חייב להגן על ישראל מהנשק הכימי של איראן! אחרים יאמרו שביבי לא צריך לדבר בבית הלבן ולעצבן את אובמה ואת חברי הקונגרס "אנחנו הרי צריכים את אובמה לצידינו"-יאמרו. אחרים יטענו שנאום כזה לא יקדם במאומה, אז בשביל מה להתאמץ???

כשאני מסתכל לראות מה קורה בפייסבוק אני מגלה שבדף שלי יש לי חברים שבוחרים בבנט, חברים שבוחרים בליכוד ויש גם בוחרי מר"צ, יחד, ש"ס וגם לבני. אני מכיר מישהי שבוחרת שלא לבחור משום שהיא לא מתחברת לדרכו של אף מתמודד.
ראיתי גם מריבות לא נעימות, בלשון המעטה, ברחבי המדיה החברתית. אנשים מוציאים שם כאב גדול ושנאה וחוסר פרגון, תוך ניסיון לשכנע יותר ויותר אנשים לחשוב כמותם. קשה לקבל דעה שונה, מסתבר.

זה מזכיר לי את הבדיחה על היהודי שמגיע לאי נידח ומנין שלא במהרה יזכה לעזוב אותו, אז הוא מארגן לעצמו את חייו שם. לאחר תקופה ארוכה מאד מגיעה ספינת הצלה ומאתרת אותו. להפתעת צוות החילוץ, הם ראו על האי שני בניינים גבוהים ומיוחדים. "מה פשר הבניינים האלה?"- שאלו את היהודי.

 היהודי מצביע לעבר אחד הבניינים ואומר: "זה בית הכנסת הראשון שבניתי כשהגעתי לכאן."
 "ומהו הבניין השני?"
 "זה גם בית כנסת."
"אבל למה בנית שני בתי כנסת, הרי רק אתה נמצא כאן?"- הם שאלו.
"אתם רוצים לעשות ממני צחוק?"-ענה הלה בכעס, "לבית הכנסת ההוא אני לא אכנס בחיים, גם אם תשלמו לי!"

אתה יודע מה, זה בסדר שיהיו לנו, היהודים, דעות וגישות שונות, אבל כשזה הופך לשנאה ולהתגרות, אז יש לנו כבר בעיה. אהבת ישראל היא אהבה מעבר לדעות ולהבדלים, זוהי אהבה כזאת שלא משתנה לפי המפלגות בהן נבחר. גם אם מישהו שונא את ביבי , אני מחויב לאהוב אותו. אני יכול שלא להסכים לאידיאולוגיה של האדם, אבל אני אוהב אותו כבן אדם ומכבד אותו למרות שהוא, בעיניי, טועה במאת האחוזים.

אתה שואל האם אני חושב שביבי צריך לנאום בקונגרס, האם אני חושב שבכך שהוא ידבר, הוא יעצור את האיום האירני?... תשובתי לכך "אין לי מושג".  מה שכן אני יודע הוא שלעם היהודי יש כלי נשק אדיר שיכול בהחלט להגן עלינו מכל  איום שהוא, וזהו כוח האחדות. כשאנחנו מאוחדים, אנחנו חזקים ולא יוכלו לנו, לעולם לא נכחד.
אנחנו וודאי צריכים את צה"ל. צבא חזק וכלי נשק חיוניים עבורנו. עלינו להגן על עצמינו בכל דרך אפשרית, אבל לדעת שהמילה האחרונה היא בידי הקב"ה. כשבורא העולם מבחין בכך, שלמרות השוני הקיים בתוכנו אנחנו מאוחדים, הוא הופך אותנו לנצחיים, למוגנים וחזקים.

בשבוע הקרוב נחגוג את חג הפורים – חג התחפושות והמסכות.
למה להתחפש?
כשאנחנו מתחפשים, אנחנו מגלים בתוכנו חלקים שבדרך כלל מוסתרים. ה"אני" הרגיל שלי שכולם מכירים הוא לא כל מהותי. ה"אני" האמיתי שלי וה"אני" האמיתי שלך הם "אני" אחד. אנחנו באמת אוהבים אחד את השני, אנחנו לא מתווכחים ולא רבים, רק הרובד החיצוני נוטה להתווכח ולגרום לפירוד בינינו.

זוכרים את האחדות יוצאת הדופן שהפגנו בקיץ האחרון? זוכרים את התפילות חוצי האוקיינוסים שארגנו עבור חזרת הנערים החטופים? ומה עם האחדות שהפגנו בלווית  החיילים הבודדים? שם היינו ה"אני" האמיתי, השורשי, הדואג והאכפתי. כאלה אנחנו באמת! אנחנו במהותנו מאוחדים!

עשינו זאת בעבר ונוכל לעשות זאת גם בהווה. אנחנו עם דואג ואכפתי! זה עלול ליהיות עמוק בפנים ולהתגלות בתחפושות חג הפורים. אז מעבר לתחפושות ולמסכות, ואיתם, אנחנו עם אחד.
עם ישראל חי!

???אז מה החלטנו? נמלטים חזרה לישראל

מצב היהדות בישראל ובתפוצות לא רגוע בזמן האחרון-Blog.jpg

יהודי נהרג בדנמרק.

קברי יהודים הושחתו בצרפת.

ילדה בת ארבע נפטרה בישראל בעקבות פיגוע.

ארבעה יהודים נהרגו בסופרמרקט בצרפת.

פצצה גרעינית שמאיימת על עצם קיומה של ישראל, התגלתה באיראן.

האנטישמיות משתוללת בכל מקום. איפה נוכל להיות בטוחים? מה עלינו לעשות?

יש שישמחו להעלות את כולנו בהמונינו לישראל בעקבות המצב, והם אינם מסתירים זאת.

האם זהו אכן הפתרון? נחזור לישראל רק בגלל הפחד?

הבה נחזור קצת בהסטוריה המפוארת של עמנו ונראה כיצד התמודדנו עם איומים כאלה בעבר-

אנו מצויים כעת בחודש אדר, שבמהלכו אנו חוגגים את חג הפורים וקוראים את מגילת אסתר.

באותו זמן בו התרחש סיפור פורים, היהודים חיו מול איום קיומי נורא. כל היהודים שחיו באותה התקופה נכללו תחת שלטונו של אחשוורוש, וגזירת המן היתה תלויה מעל ראשי כולם. אף יהודי לא יכול היה לברוח מאיומי ההשמדה.

וכאשר התברר למרדכי ולאסתר גודל הסכנה, מה הם עשו? ברחו? ממש לא!

הם זיהו את סיבת הגזירה, הם הבינו שהגיע הזמן לשינוי, לשינוי מבפנים, שינוי מהותי- הם קלטו שהגיע הזמן לחזור אל המקורות.

"לך, ואסוף את כל היהודים!" אמרה אסתר. "מהרו, התפללו, צומו, למדו תורה, קיימו את מצוות הבורא ופנו אליו בתחנונים"

אז מרדכי אסף את היהודים והצית בהם מחדש את האמונה והאהבה שלהם לה'.

והעם היהודי ניצל!!!

יתכן שגם אנו, כמו בעבר, קצת התערבנו מדי בקרב הגויים ובכך נמאסנו עליהם, אולי גם עלינו להדגיש את הייחודיות היהודית שלנו ולהתגאות בה.

אנו נבחר להתמודד, ללמוד ממרדכי ואסתר ולחיות כיהודים בגאווה ללא פחד. תוך העמקת האמונה שלנו באבינו שבשמים.

זהו הסוד והטקטיקה שהצילו את היהודים מגזירת המן לפני שנים רבות כל כך, וזו התשובה שלנו גם היום. אנחנו לא בורחים משונאינו! אנחנו חוזרים באהבה אל מקורותינו היהודיים!

בין אם אנו חיים בדנמרק, בצרפת או בישראל, אנו יכולים ללמוד ממרדכי ואסתר.

בואו נהיה גאים במורשת היהודית שלנו. בואו להציג אותה בגאווה! אנחנו לא נסתתר ולא נברח מפחד המן ואחשוורוש!

בברכת- שבת שלום וחודש אדר שמח ומלא הפתעות טובות!

אל תשקר!

 blog 2.jpgהעם האמריקאי צפה השבוע בנפילה הלא צפויה של העיתונאי בריאן וויליאמס. וויליאמס היה העוגן של החדשות הליליות של NBC, חדשות שנצפו והתקבלו ללא ערעור על ידי מיליוני אנשים במשך 10 שנים.  וויליאמס היה אכן יקיר התקשורת.

אבל לאחרונה, תדמיתו כמושלם החלה להיסדק בעקבות סתירות שהתגלו באחד מן הסקופים שהביא. למרבה הצער, מתברר שהוא כבר פיברק בעבר סיפורים על היותו במסוק שנפגע מטיל בעירק וגם על שראה גופות צפות על יד חדר המלון שלו בזמן התפרצות הוריקן קתרינה.

וויליאמס הושעה ע"י הNBC למשך שישה חודשים, תקופה אשר עשויה לסיים את הקריירה העיתונאית שלו.

מעניין, בפרשת השבוע אנו מצווים "מדבר שקר תרחק"  כלומר- התרחקו מדברים שלא שייכים לאמת. למעשה, השאלה הראשונה שאדם נשאל כאשר הוא מובא בפני בית דין של מעלה, אחר מותו, הוא, "האם נשאת ונתת באמונה?" "האם היית כנה בעסקים שלך?"

ברור לנו שללא קשר לתחום העיסוק שלנו, אנחנו צריכים לומר את האמת. לא לשקר, לא לרמות, לא לטייח עובדות.

אז מה מביא מישהו כמו בריאן וויליאמס לשקר ולאבד את האמון של מיליוני אמריקאים?

על פי התלמוד, תינוקות נולדים כשאגרופיהם קמוצים, דבר המסמל את הרצון האנושי הטבעי להיות מפורסם, חזק ומוכר.

ואולי זה מה שדחף את וויליאמס להגיש מידע שייצר בעצמו. הוא רצה להיות האחד עם הסיפורים המדהימים ביותר; האחד אליו כולם מקשיבים בנשימה עצורה ובהערצה. הוא רצה להציג את הזווית המעניינת ביותר ממקור ראשון, על כמה מהסיפורים הגדולים ביותר בעשור האחרון.

התלמוד ממשיך להסביר שכאשר אדם עוזב את העולם, אגרופיו פתוחים וכפות הידים שלו רפויות, סימן לכך שאנו לא לוקחים איתנו שום דבר לקבר-לא כוח, לא תהילה ולא כסף. הדברים היחידים שאנחנו לוקחים איתנו הם לימוד התורה והמצוות שצברנו במהלך חיינו.

המעשים הטובים שעשינו עבור אחרים, התרומות שנתנו, התפילות שאמרנו, עדויות האנשים להם עזרנו- זה מה שאנחנו לוקחים איתנו לעולם הבא, ובאלה נכון להשקיע במהלך החיים.

קל להסתבך, ולהיכבל בנטייה החזקה שלנו לתהילה וכוח, אבל פרשיית וויליאמס משמשת לנו כתזכורת: עלינו להישאר כנים ואמיתיים, ולהתמקד במה שחשוב באמת.

שבת שלום!

!פשוט תהיה בן אדם

menucha-yankelevitch-chuppah-jewish-art-oil-painting-gallery.jpg נטלי* היא בחורה מקסימה, אכפתיות, נעימה, ידידותית ואינטליגנטית. יש לה עבודה טובה והיא מגיעה ממשפחה נפלאה. היא בת 34 ועדיין לא התחתנה.

אני מכיר את נטלי כבר 10 שנים ויכול לומר בביטחון מוחלט כי כל גבר שיתחתן איתה יהיה בר מזל. היא תהפוך להיות אשה נפלאה ואמא מדהימה.

אז למה היא עדיין לא נשואה? אין לי מושג! היא נפגשת עם חבר'ה ועושה את כל הדברים הנכונים, אבל היא פשוט עוד לא מצאה את המיועד לה.

השבוע נטלי התקשרה אליי לקבלת ייעוץ. "אני כבר שנה וחצי בקשר עם ברייאן*," היא הסבירה, "ואני באמת אוהבת אותו. אני יודעת שהוא יהיה בעל אוהב ואב נהדר. "

אני מכיר את ברייאן, הם הגיעו יחד לכמה מהאירועים שלנו, והוא עושה רושם טוב. גם  אני חושב שהם מתאימים ואני צופה להם נישואים מאושרים.

שאלתי את נטלי "נו, אז יש כבר תאריך לחתונה?"

נטלי התחילה לבכות. "אני מוכנה להתחתן עם בריאן, אבל בכל פעם שאני מעלה את נושא הנישואין הוא משנה את הנושא או צוחק על זה. הוא אומר שהוא עדיין לא מוכן ואני לא רוצה לדחוף אותו להתחייב. מה עליי לעשות? האם זה נורמלי שבחור לא מסוגל להתחייב אחרי יותר משנה של היכרות? "

לא מוכן? הבחור הזה הוא כבר בן 40 פלוס! כשהוא יהיה מוכן? למה הוא מחכה?

בפרשת השבוע אנו קוראים על העם היהודי שקיבל את התורה מאלוקים. העם היהודי כולו, כמה מיליוני אנשים עמדו למרגלות הר סיני וקיבלו את התורה, ובכך הפכו לעם.

"להיות יהודי" אין זו הכוונה למלא וי אחר וי בצ'ק ליסט, היהדות היא משהו שצריך לחלחל מאוד לאישיות האדם. בשביל להיות יהודי, כדאי להשקיע. להיות יהודי זה לא אומר שאם הלכת לבית הכנסת או התפללת או קיימת מספר מצוות , מילאת את מחוייבותך. להיות יהודי זה להיות בן אדם 24/7.

אני יודע שברייאן אינו מתכוון לרעה. הוא אדם טוב! הוא פשוט לא מבין את הכאב שהוא גורם לחברה שלו.

אם יש לך, ברייאן, איזושהי כוונה רצינית לקחת את הצעד ולהתמסד, ולא לטפח בבחורה אשליות שווא ולייאש אותה לחלוטין, אני ממליץ לך כצעד ראשון לגשת לטיפול, ולאחר מכן לצאת איתה כמו בן אדם...

את התובנה הזאת ניקח השבוע מהפרשה- להיות יהודי זה להיות בן אדם בכל מצב, וכדי להיות אנושי, יש להשקיע עבודה 24/7.

ושתהיה לכולנו שבת נפלאה!

*השמות שונו להגנת הפרטיות.

...סופת שלגים בממדים שעוד לא נראו

unnamed.jpg החל מיום ראשון צפיתי בפוסטים בכל רחבי פייסבוק בענין סופת השלגים הצפויה. כמי שמתגורר בניו יורק, אני רגיל לאזהרות שכאלה, אבל הפעם, זה היה שונה. סופת השלגים עמדה לשתק שטח ענק בצפון מזרח אמריקה. החזאים חזו כמויות שיא של שלג שיירדו בניו יורק.

ראש העיר דה בלאסיו והמטאורולוגים הזהירו את תושבי ניו יורק להתיחס לאזהרות על סופת השלגים, ברצינות. "זו עלולה להיות סופת השלגים הגדולה ביותר בהיסטוריה של העיר ניו יורק, בניגוד לכל מה שראינו בעבר", הם אמרו.

לאט לאט, העיר החלה להיסגר. בתי ספר ועסקים נסגרו בשעה מוקדמת. קיבלתי צו שירות בחבר המושבעים ליום שני אחר הצהריים, אבל בתי המשפט נסגרו מוקדם וקיבלתי פטור מהשירות לשש השנים הקרובות.

מכוניות הורדו מהכבישים עד השעה 11:00, ומערכת התחבורה נסגרה לחלוטין. אלפי טיסות בוטלו, כולל הטיסה של חמותי בחזרה ללונדון, אז זכינו ליהנות מחברתה למשך כמה ימים נוספים.

התקשורת השתגעה עם הערכות המצב ששידרה. קיבלתי שיחות טלפון בהולות מקרובי משפחה בכל רחבי העולם החוששים לשלומנו במצב בלתי הגיוני זה.

הסערה הזו השפיעה ישירות על חייהם של מיליוני אנשים שיצאו והצטיידו במזון, מים, פנסים, סוללות, מלח, אתים לפינוי שלג וכל דבר אחר שהם עשויים להזדקק לו בזמן הסערה. כשניסיתי לקנות מזחלת לילדים שלי, כבר לא נשארה אפילו אחת למכירה! 

ואז התעוררתי מוקדם בבוקר יום רביעי מצפה לראות את העיר טובעת בשלג, אבל ראיתי עיר ללא שלג. רק כמה סנטימטרים קטנים של פתיתים לבנים נחתו על האדמה. ג'ונו, שהיתה אמורה להיות הסערה הגדולה ביותר אי פעם בהסטורית ניו יורק, לא עמדה בציפיות. 

                                     -------------------------------------------------- -----

השבוע אנחנו מציינים את תאריך י' בשבט- זהו היום בו הרבי הקודם מליובאוויטש נפטר, וגם התאריך בו שנה לאחר מכן, בשנת 1951, חתנו, הרבי, קיבל על עצמו את מנהיגות תנועת חב"ד.

ביום הזה, בדיוק לפני 64 שנים, הרבי נתן את הנאום הראשון שלו כמנהיג תנועת חב"ד, והוא חזה סערה גדולה. סופה גדולה היתה בדרכה אלינו, והוא המליץ לנו בחום, להתכונן.

סופה זו תגיע, כך אמר, לא רק ל30 מיליון בני אדם, אלא תשפיע על כל 7 מליארד האנשים שחיים על פני כדור הארץ. אנחנו מתכוננים לסערה הזאת לא רק ביומיים האחרונים, אלא כבר אלפי שנים. ושלא כמו ג'ונו, שלא הופיעה, סערה זה מתקרבת ומגיעה. 

הרבי אמר לנו שנהיה עדים לא לסופת שלגים קרה, אלא לסערה של חמימות. סערה זה לא תסגור שדות תעופה, הסערה תפתח את השמים וניסע כולנו על כנפי נשרים ועל עננים! הסערה מגיעה וזו הסופה של משיח.

הרבי הבטיח לנו שהדור שלנו יזכה לביאת המשיח ויחד איתו נחיה בעידן שכולו שלום ושלווה.

ויותר מכל, הרבי הורה לנו להתכונן. כיצד? על ידי צבירת מעשים של טוב וחסד. 

שלושים מיליון אנשים התיחסו ברצינות לתחזיות של סערת החורף, ג'ונו. עכשיו הגיע הזמן לקחת את דבריו של הרבי ברצינות.

איך?

לצאת, להתכונן, להצטייד במצוות, ולעשות כל מה שאפשר כדי להיות מוכנים לקבלת פני משיח!

שמעת על שארלי?

בשבוע שעבר התרחש פיגוע טראגי בצרפת, פיגוע שהעלה את מודעות הציבור לעובדת קיומו של המגזין "שארלי הבדו". אז למה לא שמענו עליו עד עכשיו? האמת היא שהמגזין הגיע למצב של פשיטת רגל! מתוך 60000 עותקים שהודפסו, נמכרו באופן קבוע 30000 בלבד. בצרפת שאוכלוסייתה מונה 60 מליון בני אדם, ציבור קוראים של 30000 מהווה 0.0005% מתושבי המדינה. ואם נרצה לדעת כמה אנשים מרחבי העולם היו יכולים להשיב על השאלה שלי, שמופיעה בכותרת המאמר – הרי התשובה היא 0.0000042857%! אתם מבינים שלמרות שישנו מספר מסויים של יחידים, אם נתייחס אליו מבחינה סטטיסטית, הוא נחשב לכלום!

אז אין מספיק התעניינות במגזין הקריקטורות הזה. אבל, מסתבר שקבוצת קנאים מטורפת, פנאטית, החליטה לנקום את כבודו של מוחמד, שהוצג שלא לטעמם במגזין "שארלי הבדו", ויצאו בפעילות  אכזרית שהסתכמה ברצח ברוטאלי של 17 אזרחים חפים מפשע, בדם קר, ובפציעתם של 21 נוספים.

קבוצה קטנה זו של אנשים חמומי מח, שינתה לעד את פני ההיסטוריה; העם היהודי, צרפת, והעולם החופשי לעולם לא ישכחו את הטרור שחוו בשבוע שעבר ואת שפיכות הדמים המבהילה.

חכמי ישראל, לאורך הדורות, האמינו כי כוחו של הטוב והחסד חזק לאין ערוך מכוחו של הרוע. "מעט אור (טוב וחסד) דוחה הרבה חושך (רוע)". רעיון זה, הוא לא רק פתגם- יש כאן גישה אימונית לחיים- זוהי נקודת הפתיחה להבאת אור אל חיינו באופן אישי, הארה שתהפוך את העולם כולו למקום של טוב וחסד.

אז אני פונה אליכם ושואל-

אם שני קנאים הצליחו בעזרת קלשניקובים מודל 1947!!! לגרום למדינה שלמה להיסגר וגם לזרוע אימה ברחבי העולם, תוכלו לדמיין כמה שמחה ושלום נוכל להפיץ בעולם ע"י מעשה של הדלקת נרות שבת השבוע?!

אם שני משוגעים הצליחו בעזרת מעשה טרור אחד, להביא 3.7 מיליון אנשים למפגן של אחדות, התוכלו לדמיין את עוצמת האחדות שנוכל להביא אל היקום על ידי מעשה אחד של חסד?!

אם יש בכוחם של שני רוצחים אנונימיים להביא למפגש של ארבעים מנהיגי עולם, בעקבות לקיחת חיים, האם אתם מבינים- עד כמה גדול כוחנו, ברדיוס כלל עולמי, בנתינת  צדקה ובהענקת חיים לזולת?!

שמתם לב איך שני רוצחים סדרתיים הצליחו להעלות מגזין ממצב של פשיטת רגל, עם בקושי 30000 מתעניינים, למצב של מגזין שנמכר ב5 מיליון עותקים השבוע! אולי קל יותר להבין כעת, שבכוחנו להגביר את ההתעניינות בלימוד התורה, שמופצת בעולם כבר 3327 שנה, מתורגמת לעשרות שפות שונות ומעולם לא פשטה ולא תפשוט רגל?!

האם הבחנתם בכך שהרוצחים הקנאים האלה יוצאים בטרור ותוך כדי מעשי הזוועה הם מסבירים לכולם על כוח התפילה לאלו-הים שלהם?! אולי כדאי לעצור לרגע ולתת לעצמנו להרגיש בייחודיות לה זכינו ובמשמעות המאירה, הפלאית והעמוקה שמחכה להיכנס אל חיינו כתוצאה משימוש בגלולת הקסם ששמה "תפילה אל בורא העולם" תפילה המעניקה קשר ישיר יומיומי עם הבורא בכבודו ובעצמו?!

ולסיום, כל שנשאר לומר הוא- וואו!!!

וואו! כי אם שניים מתוך 7 מליארד אנשים בעולם, הצליחו לערער עולם מפותח ומתחדש וכל זה בעקבות קריאת כתבה  אחת במגזין "שארלי הבדו", אתם יכולים לתאר בדמיונכם את השינוי החיובי שתוכלו לגרום בעולם בעקבות קריאת הכתבה הזו?! וואו!

אבודים בלונדון

London.jpg בשבוע שעבר טסתי ללונדון  להשתתף בחתונת האחיינית שלי. היות שאשתי היא בריטית והוריה וכמה מאחיה ואחיותיה גרים שם, בחרנו לנסוע בהרכב מלא לחתונה בלונדון על מנת שיהנו הילדים עם קרובי המשפחה

במשך זמן שהותנו שם, החלטנו ליהנות מלונדון ככל יכלתנו ונסענו  לגלגל המילניום, גלגל הענק הגבוה בעולם. כאדם שגר במנהטן, הייתי אמור לדעת שלא כדאי להכנס למקום סואן ופקוק עם רכב פרטי, אבל בהתחשב בכך שארבעת ילדיי סבלו כולם מג'ט לג, הבנתי שללא רכב לא אוכל לטייל בעיר בכלל, אז יצאנו לטיול בלונדון ברכב פרטי ומובן שלא מצאתי מקום חניה באיזור כולו.

המציאות הביאה אותנו להבין שעלינו להתפצל- אשתי תעלה לגלגל הענק עם שני הגדולים, ואני אשאר ברכב עם שני הקטנים, שכבר נרדמו. וכך, עם שני ילדים ישנים ברכב, המשכתי לנסוע בחיפושי אחר מקום חניה זמני לרכב עד לסיום הטיול של אשתי ושני הילדים הגדולים. סוף סוף, מצאתי מקום ורציתי לעדכן את שבי, אשתי, לגביו. סימסתי לגיסי, מוישי, שגם הוא היה עם משפחתו בגלגל הענק, מידע לגבי המקום בו חיכיתי, על מנת שימסור אותו לאשתי. כתבתי "תאמר לה בבקשה שמהנקודה בה היא יצאה מהרכב, תלך ישר עד הרחוב הבא ותפנה שם שמאלה. אני מחכה לה שם"

הטלפון של אשתי היה מנותק, לדאבוני, כי קנינו רק סים אנגלי אחד, והוא הוכנס לטלפון שלי. לא תכננו להתפצל... אז לא יכולתי לתקשר אתה ישירות. קיוויתי שדרך גיסי אוכל להיות איתה בקשר. כשהסיבוב בגלגל הענק הסתיים, גיסי ומשפחתו נכנסו לרכבם, ושבי הלכה עם שני הילדים לכיוון הרכב שלנו כפי שהדרכתי אותה דרך הסמס לגיסי.

מסתבר שההסבר לגבי מיקום המכונית לא היה מספיק ברור וחד משמעי, ואשתי והילדים הלכו עייפים בקור הלונדוני, סחור סחור ולא הצליחו לאתר את מיקום הרכב. כשקלטתי שהם מאחרים ובטח איבדו את הכיוון, הרגשתי שעלי לעזור. אבל עם שני ילדים רדומים חזק במכונית, לא יכולתי לעשות דבר. אז התחלתי לנסוע בחיפושיי אחריהם. לא היתה לי דרך לתקשר איתם ולשבי לא היה מושג לגבי מספר הטלפון הבריטי שלי היות שהיה חדש.

אז התחלתי לשאול עוברים ושבים דרך חלון המכונית אם הם ראו אישה בלונדינית עם ילדה  וילד שמחפשים אותי. אף אחד לא ראה, וכנראה שהדיבור הקולני שלי הצליח להעיר את הילדים הקטנים שיצאו בבכיה קולנית משותפת. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי...

כאדם שנשוי לשבי 12 שנים, החלטתי להכנס לנעליים שלה ולחשוב מה היא היתה עושה במקרה שהיא לא מוצאת אותי. הבנתי שהיא ודאי היתה לוקחת את הילדים במונית  הביתה ומתקשרת אלי משם. פתאום נרגעתי וחיכיתי לצלצול הטלפון ממנה שאכן הגיע, כצפוי, תוך זמן קצר...

השבוע, אנו פוגשים בתורה את משה רבנו, המנהיג הראשון של עם ישראל. מה הפך את משה למנהיג בעל השפעה גדולה כל כך?

משה היה רועה צאן. באחד מהימים, עזב גדי קטן מהעדר ורץ רחוק. משה חשב שהוא מנסה לברוח מכולם, ורץ בעקבותיו על מנת לתפסו ולהחזירו. משה רץ עד שמצא את הגדי ליד זרם מים שותה ומרווה את צמאונו. הבין משה שהגדי אינו מחפש לברוח, הוא היה פשוט צמא מאוד וחיפש מים. כשהבין משה עד כמה היה הגדי עייף וצמא, הוא נתן לו לשתות, וכשסיים, נשא אותו על כתפיו בחזרה אל העדר.

זה המאפיין הבולטו, שהפך את משה למנהיג דגול. רק אדם שיכול לחוש את צרכי הציבור, יכול להבין את הסיבה לכך שעושים את שעושים, שאומרים את שאומרים ושחושבים כפי שחושבים, יכול להיות מנהיג אמיתי בעל השפעה.

כזה היה משה. במשך ארבעים שנה הנהיג את עם ישראל במדבר, קשוב לדרישותיהם ורגיש לצרכיהם. הוא הבין את הסיבות לתלונותיהם וידע כיצד לעורר בהם מוטיבציה להתקדמת.

זהו שיעור בעל מסר חזק לכולנו! אנחנו מכירים היטב את קרובי משפחתנו ואת חברינו. אבל מתי אנחנו עוצרים וחושבים עליהם דרך המשקפיים בהם הם רואים את הדברים? בפעם הבאה שנמצא את עצמנו בקונפליקט עם בן/בת הזוג, עם קרוב משפחה או עם שותף בעסק, בואו נעצור ונראה את הויכוח כפי שזה נראים מהצד שלהם. נעצום את העיניים, נשתמש במה שאנו יודעים על דרך הראיה וההתמודדות שלהם עם דברים ונגלה פרספקטיבה חדשה ומרתקת. בואו נצא לדרך!

שיעור לחיים בעקבות תאונת דרכים

Blog.jpg לפני שבועיים, שבי, אשתי, הסיעה את בננו לבית הספר. כשהיא ירדה את רחוב 89 ווסט, יצא רכב, באופן פתאומי, מחנייה, ונכנס ברכבה ברוורס. היא לחצה חזק על הברקס, אך לא הספיקה למנוע את המכה. שתי המכוניות נפגעו. תודה לא-ל, אין נפגעים בנפש.

נהג המכונית השניה קפץ מרכבו והתחיל מיד לצעוק על אשתי."זו אשמתך! היית צריכה לנהוג בזהירות!"  הוא טען שהוא היה בדרכו אל החניה וששבי דהרה בירידה ופגעה ברכבו מאחור.

הגעתי לזירת האירוע במהירות, עוד לפני המשטרה. שבי הסבירה שהנהג השני יצא ברוורס מהחניה ופגע בה, אבל הוא המשיך בגרסתו שהיא היא האשמה. הוא היה כל כך נחוש בדעתו לגבי הסיפור שהוא סיפר, ששבי כבר התחילה לפקפק באמיתות גירסתה.

נשמע מוכר?

כולנו עוברים את החיים תוך ראיה סובייקטיבית שלנו. אנחנו משכנעים את עצמנו שהצדק איתנו. אנחנו מתווכחים עם בן/ בת הזוג ומתקשים להתנצל משום שאנו בטוחים במאת האחוזים בצדקתנו. אנחנו מפסידים עסקאות ומשכנעים את עצמנו שהצד השני טועה. אנחנו יוצאים מבולבלים ולבסוף גם משתכנעים מהשתלשלות האירועים כפי שסיפרנו אותם לעצמנו.

זה בדיוק מה שקורה בפרשת השבוע "ויחי". יעקב אבינו נפטר ושנים עשר בניו קוברים אותו. במשך השבועות הסמוכים למיתתו של יעקב, יוסף כבר לא מזמין את אחיו לסעוד עמו כפי שהורגלו עד עתה. האחים מספרים לעצמם שהיות שיעקב כבר איננו, יוסף החליט לנקום בהם על שמכרו אותו בגיל 17. בעקבות הבנתם את המתרחש, הם שולחים ליוסף בקשות ותחנונים, שלא יפגע בהם לרעה. הם עשו זאת מתוך פחד ואימה.

אבל הם טעו. הם פעלו מתוך נקודת המבט שלהם, והביאו את עצמם למצב של חרדה ממשית. כל שרצה יוסף היה מעט זמן עם עצמו להתאבל על אביו שהיה ואיננו עוד. הוא עוד לא הרגיש מוכן לשבת לסעודות גורמה עם אחיו. הוא לא עשה זאת מתוך נקמה. הם פשוט לא קראו נכון את המפה, כי הם ראו את העולם דרך המשקפיים שלהם. יוסף, כמובן, מרגיע אותם ומתחייב בפניהם שאין לו כל כוונות זדון כלפיהם ושהוא אוהב אותם מכל הלב.

למרבה המזל, במקרה של אשתי, היה עד ראיה שיכול היה לדווח למשטרה, במלוא הוודאות, על כך שהאשמה כולה היא של הנהג השני. היתה אפילו מצלמת במקום שהקליטה את המקרה כולו. אגב, למרות האירוניה שבדבר, הנהג השני המשיך להאשים את שבי ולהתעקש על חפותו, למרות הראיות החותכות והחד משמעיות!

אין דבר בעולם שמתרחש סתם כך, הכל משמים. אנחנו לא ממש יודעים מה היתה מטרת הקב"ה בתאונת הדרכים הזו, אבל אנחנו, בעז"ה, נבדוק את כשרות התפילין והמזוזות שלנו במטרה לוודא שהם אכן במצב של רמת כשרות מקסימלית.

כעת, כשאנחנו נכנסים לשנת 2015, בואו נחליט להיות יותר רגישים לצרכיהם ולכוונותיהם של הסובבים אותנו. כשניישם זאת ונלמד לנתח מצבים גם מפרספקטיבה של מישהו אחר, מערכות היחסים שלנו ישתפרו באופן דרמטי.

על מה אתה דיברת בשנת 2014?

KItK8653378.jpg היום אפשר כבר לדעת הכל- פייסבוק שיחררה השבוע, רשימה של הנושאים המדוברים ביותר בשנת 2014. לפייסבוק ביליון חברים מרחבי העולם, שבאים לדבר ולדסקס בפורומים שונים. אז פייסבוק יודעת!

לפני שקראתי את המסקנות של פייסבוק, שאלתי את עצמי, "מה יופיע שם? על מה, באמת, דיברו השנה בעולם? מה הכי מטריד או מעניין את העולם? המלחמה בעיראק? או הפעילות של דאע"ש? מגיפת האבולה? אולי הנשיא אובמה?" קיויתי שאולי יופיע ברשימה משהו שקשור בדת או ברוחניות.

ואז פניתי להתעדכן- על מה דיברו בעולם בשנת 2014? תחום ההתעניינות המדובר ביותר היה גביע העולם בכדורגל. את זה הייתי אמור לדעת! אחר כך עברו לדיסקוסים על הסלבריטאים, כשביונסה במקום הראשון. גם מגיפת האבולה קיבלה מקום טוב מהראשונים. אלו הדברים שהעסיקו את העולם בשנת 2014.

ואם רציתם סיכום של מה שעניין אתכם אישית, אל דאגה- פייסבוק דאגה לעדכן, כנראה על סמך הפוסטים שעניינו אתכם ביותר. גם גוגל שלחה למשתמשיה וידיאו אישי לסיכום השנה!

כל זה הביא אותי לחשוב- מה עם הסיכום השנתי האישי שלנו בעיניינו? האם אנחנו גאים בכך שגביע העולם, סלבס וסרטים היו בראש מעיינינו? על מה אנחנו דיברנו במשך שנת 2014? אנחנו הרי יודעים שכל מילה שלנו מוקלטת, ולא ע"י מארק צוקרברג, אלא ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו. אם יכולנו לראות את ציר הזמן של כל השיחות שניהלנו בשנה זו, האם היינו מרוצים מהתוצאה?

בתפילת "שמע ישראל", שאנו קוראים פעמיים ביום, נאמר לנו מהם התכנים שהקב"ה רוצה לשמוע בשיחותינו- "והיו הדברים האלה אשר אני מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך."

עלינו לפתח שיחות בנושאי תורה בכל עת. ברגע שמתפנה לנו דקה, אנחנו אמורים לחשוב ולדבר על משהו בעל ערך ומשמעות, משהו אלוקי.

שים לב- אני לא מציע שכל פוסט שנשלח בפייסבוק יהיה של הגיגים תורניים, אבל אולי יהיה מתאים להתחיל כל יום בשיתוף רעיון בעל משמעות. שלח פוסט רוחני, משהו אלוקי, שמיימי, ולך תדע- אולי הקטע יתפוס תאוצה ויעורר ענין,  ויהפך להיות אחד מן הנושאים המדוברים ביותר בשנת 2015?!

770 הבית הרוחני שלי

בית מספר 770 באיסטרן פארקווי בברוקלין, מוכר לאלפי אנשים פשוט כ"770". זוהי הכתובת 1016.jpgשל מרכז חב"ד העולמי. בבניין ממוקמים משרדים, חדרי לימוד ובית כנסת גדול ממדים.

770 הוא המקום ממנו השמיע הרבי את שיחותיו ובו קיים את התוועדויותיו וחילק דולרים בימי ראשון.

כשהרבי שלח שליחים להפצת היהדות ברחבי הגלובוס, הוא עשה את זה מ770. כך נבנה הצבא הרוחני הגדול בהיסטוריה, כשהכל מתחיל מהוראה היוצאת מבית מספר 770...

בשנת 2000 לאחר מספר שנות לימוד בישראל, הגעתי לניו יורק על מנת ללמוד ב770. החבר'ה תפסו לפניי את מקומות הלינה, והדירה שיועדה עבורי עוד לא הייתה מוכנה. נותרתי אובד עצות ברחוב. מה אעשה? ואז החלטתי- פשוט מאד- הלכתי ל770, שפתוח 24 שעות ביממה, חיברתי כמה ספסלים וישנתי לי שנת ישרים. הרגשתי בטוח. הרגשתי בבית.

770 הוא יותר מבניין או בית כנסת. 770 הוא מגנט, הוא גם מצפן. אנשים נוהרים ל770 מכל רחבי העולם. ב770 נשארתי ללמוד קרוב ל8 שנים, שעות על גבי שעות למדתי וחקרתי טקסטים קדושים. למדתי גמרא וגם חסידות. יכולתם למצוא אותי ב770 עסוק בעומקה של סוגיה הלכתית בשעות הקטנות של הלילה. ב770 הרגשתי חפשי לשכוח מכל העולם ולהתחבר לעצמי, להתפעל בגדלות הבורא.

בכל פעם שאנחנו מבקרים בקראון הייטס, אני מביא את הילדים שלי ל770. 770 הוא מקום חשוב בעיניי משום הקדושה שבו וגם בגלל שאני רואה בו את ביתי הרוחני.

 לפני יומיים השתנתה בפתאומיות תחושת הרוגע והשלווה שעולה בי כשאני חושב על 770, לתחושה של פחד וחשיכה. התלמיד הישראלי לוי רוזנבלט, בן 22, שלמד להנאתו באולם המקסים של 770, נדקר באלימות בצווארו.

תודה לא-ל, לוי מחלים מפצעיו ויצא מכלל סכנה. אבל מה יקרה לביטחון שחסיד רגיל לחוש בביתו הרוחני- 770?

הגורם לטלטול נפשי זה, הם כוחות הרשע שמנסים להכריע אותנו.

השבוע אנו חוגגים את חג הניצחון החסידי י"ט בכסלו, החג המסמל את ניצחון אור החסידות על המתנגדים לו.

י"ט בכסלו הוא ראש השנה לחסידות. י"ט בכסלו הוא היום בו יצא מייסד חסידות חב"ד, האדמו"ר הזקן, ממאסרו, מאסר אותו ריצה בגלל האשמות שונות הקשורות לפעילות הדתית. מאסר זה היה למעשה ביטוי לבהלה שהתרחשה בעולמות העליונים עקב הפצת תורת החסידות- המכילה תובנות עמוקות וסודיות, לכל מקום בעולם.

שחרורו של האדמו"ר הזקן ממאסרו ביטא למעשה את ההסכמה האלוקית למעשיו, ומאז, תורת החסידות, תורת הנסתר, הפכה גלויה לכל המעוניין. זהו הניצחון של כל דבר המציין קדושה, טהרה ואור על החושך.

למרות שהחושך מוצא את הדרכים, הייחודיות לו, להפתיע אותנו ביכולותיו המרושעות, ואף הצליח לחדור אל המקום החביב והבטוח כל כך- 770! דווקא בימים מוארים אלו של ניצחון האור על החושך, הבא לידי ביטוי השבוע בחג הגאולה י"ט בכסלו, ובחג החנוכה שיחול בשבוע הבא, אנחנו לא נכנעים! נמשיך להפיץ אור, אהבה וחסד אל תוך העולם, עד להכנעתו הסופית של החושך בגאולה השלימה עם משיח עכשיו.

 אנא המשיכו להתפלל עבור החלמתו המלאה של לוי יצחק בן רייזל

אני לא מזהה אותך

לפני מספר ימים עסקתי במיון ערימת מסמכים וגיליתי שעבור חלקם אני זקוק לאישור Requirements-to-get-driving-license-for-H4-Visa-holders-No-SSN.jpgנוטריוני.ניגשתי    לסניף הבנק המוכר והקרוב איתו אני עובד באופן יומיומי. המסמכים היו מוכנים למסירה. המתנתי בתור וכשלבסוף הגיע תורי, נתבקשתי להציג תעודה מזהה. את התעודה השארתי במשרד, לא חשבתי שאצטרך אותה בבנק.

"תוכלו לעזור לי הפעם בלי התעודה המזהה?" שאלתי. הרי הגברת מכירה אותי. היא עזרה לי אינספור פעמים בעבר. "האם תוכלי להסתמך הפעם על היכרותנו האישית ללא צורך בתעודה מזהה?"התחננתי.

למרבה הצער, לא הצלחתי לשכנע אותה הפעם. "אני לא מזהה אותך", היא אמרה. "אתה מוכרח להציג תעודה מזהה."

נאלצתי לחזור למשרד, לקחת את תעודת הזהות ולהספיק להגיע בזמן בחזרה אל הבנק על מנת לקבל אישור נוטריוני על הטפסים.

--------------

 בפרשת השבוע יעקב נפגש עם עשיו לאחר פרידה של 34 שנים.

לאחר שהשיג יעקב במרמה מאביו את הברכות שיועדו לאחיו עשיו, יעקב ברח ובכך ניצל מאחיו שרצה להרגו.יעקב הגיע לבית דודו, לבן, בחרן. שם הוא נישא לנשותיו. כעת, לאחר שעברו 34 שנים, יעקב שב אל עיר מולדתו ועשיו אחיו יוצא לפגשו.

עוד מרחוק, עשיו רואה את אחיו, בעל העושר המופלג, יוצא לקראתו כשאיתו כבשים, עיזים ובקר, נשים וילדים. הוא היה כמו איש העסקים המולטי מיליונר של היום – האיש שעשה את הונו ב "Wall street", שגר בפנטהאוז משגע בשדה החמישית וגם בבית בהמפנטונס.

עשיו חושב שהוא מזהה את אחיו יעקב ככזה שתיארנו. וואו! הוא מזהה אותו!

אז יעקב אומר לעשיו:"אתה עוד לא מתחיל לזהות ולהכיר אותי או להבין מי אני בכלל.

"עם לבן גרתי"- כאן יעקב מספר שהוא חי אצל לבן אבל בשימושו במילה "גרתי" התכוון יעקב לומר שהוא הרגיש שם תייר וגר, זר ולא שייך."כל העושר הזה שאתה רואה לא זה סימן הזיהוי שלי. בראש ובראשונה אני יהודי שמסור להוראות הבורא ולרוחניות. הבית בשדרה החמישית? המטוס הפרטי, היאכטה וטירת הנופש? כן, אני עשיר אבל זו לא המהות שלי . בעושר אני משתמש לעבודת הבורא וגם נותן עשרה אחוזים מהוני לצדקה."

גם אני אמורים להיות מסוגלים לומר "עם לבן גרתי",

או במילים אחרות- העושר שלי הוא לא הגדרה של מי שאני.

בדיוק כפי שהפקידה בבנק צריכה הוכחה של הזהות שלי, אנחנו זקוקים להוכחה רוחנית של הזהות האישית שלנו.

אתה גר במנהטן ונהנה מרווחה כלכלית? חי חיי עונג ושלווה? נהדר! אבל זה מה שאתה?בהחלט לא! בראש ובראשונה אתה יהודי המסור לתורה ומצוות.

אל תאפשר לאחרים לזהות אותך כבעל הפנטהאוז, המכונית או השעון. צור את תעודת הזהות הרוחנית שלך: למד תורה, הדליקי נרות שבת, הנח תפילין, תרום לצדקה,קיים מצווה.

הבהר לעצמך ולסובבים אותך שאתה, דבר ראשון, יהודי

Looking for older posts? See the sidebar for the Archive.