חבר טוב שלי דוד,* קיבל אימייל השבוע משותף ותיק, יהודה.* הם חיו יחד בישראל במשך חודשיים לפני שש עשרה שנים. שניהם היו סטודנטים והסידור אמור היה להיות ארוך טווח, אבל לאחר חודשיים יהודה קם ועזב את הדירה ללא התראה. עכשיו, שש עשרה שנים מאוחר יותר, יהודה כתב לדוד, כדי לכפר על כמה חשבונות שנשארו פתוחים עוד מאז. הוא חישב את סכום החשבונות שהסתכמו בכ-200 דולרים, וביקש לתקן את טעותו. "הייתי צעיר ולא בוגר אז," הוא כתב, "אבל בשתים עשרה השנים האחרונות, בכל יום כיפור, אני חושב על החשבונות שלא הסדרתי, וזה מטריד אותי."
לבסוף, לאחר כל כך הרבה שנים, יהודה אזר אומץ ויצר קשר עם דוד כדי להחזיר לו את החוב.
אני מצאתי משהו עמוק מאוד בחלופת האימיילים הזאת. יש פה מישהו שעשה חשבון נפש אמיתי וכנה עם עצמו – הוא בחן בדקדוק שנים בחייו, מצא טעות והיה נחוש עם כוונות כנות לתקן אותה. אני יכול לתאר לעצמי שאם הוא יצר קשר עם דוד כדי להתפייס, הוא ודאי נהג באותה הדרך עם כל הסובבים אותו. במקום לסחוב את הטעות הזו על לבו ולתת לה להכביד עליו לנצח, יהודה הודה בטעותו ועשה את הדבר הנכון.
בפרשת השבוע אנו מוזהרים מפני גניבה. רש"י הסביר כי "לא תגנוב" בעשרת הדברות למעשה מתייחס לחטיפה, בעוד שפרשת השבוע מתייחסת לגניבה כספית. בתלמוד כתוב כי גניבה מכעיסה את הקב"ה. מה כל כך ייחודי במעשה הגניבה שמכעיס כל כך את הקב"ה? אחרי הכל יש כל כך הרבה חטאים שנראים חמורים בצורה שווה – אם לא אפילו גרועים יותר. לא לצום ביום הכיפורים, לאכול חזיר, לשון הרע, ניאוף ואטסטרה. כל אלה עברות קשות, אבל אף אחת מהן לא מגיעה עם הזהרה מפני כעסו של הקב"ה. אז למה דווקא גניבה?
כשאדם גונב, הוא או היא חוטאים בכל שנייה עד שהפריט, או הכסף, הוחזרו. מעשה הגניבה הוא לא חטא חד-פעמי, אלא חטא מתמשך שלא עובר וזה מה שייחודי. כשיהודי אוכל חזיר, הוא חוטא, מהביס הראשון ועד לבליעה האחרונה – אבל אז זהו זה, זה נגמר. האם הוא עשה משהו רע? בהחלט כן. האם עליו לכפר על מעשיו? כמובן! אבל כשאדם גונב, החטא גדל ומכפיל עצמו עד שהוא או היא מחזירים את אשר לקחו.
כשאנחנו מנהלים את חיינו ואת עיסוקינו בצורה הוגנת, אנחנו יוצרים כלי שבו הקב"ה יוכל להאיר עלינו את ברכתו. אבל אם אנחנו, חס וחלילה, מרמים, גונבים או עובדים בחוסר יושר, אין בידינו כלי לברכה או הצלחה. החיים בעולם המודרני והאכזרי, מאוד מפתים אותנו להיות מעט לא ישרים ולעגל קצת פינות איפה שאפשר בעסקים, עם תקווה לרווחים פיננסיים גדולים יותר. למעשה, הגניבה יכולה להיות קלה בימינו יותר מתמיד – אנחנו יכולים לשבת בנוחות בבית, או במשרד, ולבצע הונאה בלחיצת כפתור!
אבל היתרון בלחיות חיים כנים וישרים, ולנהל עסק שקוף ונהיר, משקלם גדול בהרבה מאלה של חיים לא הוגנים. זה לעיתים נראה קיצור דרך חיוני ופתרון מהיר ופשוט, אבל לבסוף הקב"ה מברך רק כסף שהגיע ביושר.
כשחג הפסח השני מעבר לפינה, זה זמן נהדר להזדמנות שנייה. בואו נלמד מיהודה – זה אף פעם לא מאוחר כדי לתקן עוונות ישנים.
* השם הוחלף מטעמי פרטיות.