Printed fromChabadIC.com
ב"ה

Hebrew Blog

אני? נסיך מלכותי?

prince.jpgהיה קשה לפספס את הרעש והמהומה העולמית סביב הנסיך הנולד לבית המלוכה הבריטי השבוע. מבנים מפוארים בלונדון ומחוץ לה השתתפו בחגיגה מקושטים בדגלי הממלכה המאוחדת ובנורות ניאון. אבל החגיגות לא הוגבלו רק לאזור לונדון הבירה. מקומות נוספים בעולם כולו, כולל מפלי הניאגרה, מגדל השלום של קנדה, והסקיי טאואר בניו-זילנד השתתפו בחגיגה, ואף הם קושטו באורות בצבעי הדגל – אדום וכחול.

אין ספק, להיוולד למשפחת המלכות זה נפלא ומרגש!

והזכויות הרבות כל כך המחכות לנסיך ג'ורג' אלכסנדר לואיס הקטן. יהיו לו ארבעה ארמונות ביניהם יוכל לבחור ומהרגע בו יגדל ויצא מהעריסה, הוא יכול להתחיל לחשוב על מרכבה וסוסים מלכותיים או על אסטון מרטין!

לנסיך מקיימבריג' תהיה גישה כמעט לכל מותרות ותענוגות הפאר שאנחנו יכולים לדמיין. אבל, יחד עם זאת המעמד שלו (מעצם היוולדו), מגיע עם אחריות עצומה. בני המשפחה המלכותית, שלא כמו פוליטיקאים, לא משרתים את מדינתם תקופה קצובה (או שתי תקופות, או שלוש). הם משרתים את נתיניהם לכל החיים.

 מרגע הולדתו, הנסיך הקטן נבחן על ידי העולם כולו, והציפיות ממנו הן עצומות. מחובתו לייצג את מדינתו כראוי. הוא יהיה פניה של האומה שלו.

אבל ג'ורג' אלכסנדר לואיס לא היה הנסיך המלכותי היחיד שנולד השבוע. ממש לא. בפרשת השבוע, אנחנו קוראים – "בנים אתם לה' אלהיכם". במילים אחרות, כל אחד מבני האומה היהודית הוא נסיך או נסיכה מלכותיים. רק שאבא שלנו הוא לא מלך של אומה אחת, הוא מלך המלכים העליון. המלך של כל האומות וכל הבריות.

ממש כמו משפחת המלוכה, כל אחד מאיתנו, כל אחד מבני מלך המלכים, לא בתפקיד בן המלך לתקופה קצרה, אנחנו בתפקיד לכל החיים. ממש כמו שהנסיך מקיימברידג' יהיה פניה של בריטניה, כל אחד מאיתנו מייצג את היהדות ברחבי העולם. וכמו הנסיך אנחנו תחת פיקוח באופן קבוע.

הדבר החשוב ביותר הוא שממש כמו הנסיך, מהרגע בו אנחנו נולדים, אנחנו מלכותיים ונושאים בכל הפריבילגיות והאחריות הכרוכים בכך. מה הן אותן זכויות וחובות שבאחריותינו? בפרשת השבוע אנחנו מוצאים:

"והיה עקב תשמעון, את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם, אתם ושמר ה' אלקיך לך, את הברית ואת החסד, אשר נשבע, לאבתיך. ואהבך, וברכך והרבך; וברך פרִי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך, שגר אלפיך ועשתרת צאנך, על האדמה, אשר-נשבע לאבתיך לתת לך. ברוך תהיה, מכל העמים."

כשאנחנו שומרים על מצוות התורה, הקב"ה נותן לנו חיים כבני מלכות.

אז נכון, נסיך מלכותי נולד השבוע, אבל כך גם עוד נסיכים ונסיכות רבים. בואו נזכור שכשאנחנו מקיימים את החלק שלנו בהסכם עם הקב"ה – ומתנהגים כמו נסיכים ונסיכות – הקב"ה יקיים את הצד שלו בהסכם ויתייחס אלינו כמלכותיים. 

פרצו לפרטיות שלי!

hacked_message.jpgהשבוע שמעתי על אפליקציה חדשה – שיחת וידאו שמאפשרת למשתמש לדבר בזמן אמת עם אדם אחר. בצורת העבודה שלי כרב, אני כל הזמן מחפש אחר שיטות חדשות לתקשר עם אנשים, אז החלטתי להוריד את האפליקציה. חשבתי לעצמי שאוכל להשתמש בה למטרות טובות ולהעזר בה כדי להפיץ דברי תורה. נשמע מעולה נכון?

לצערי, בין האותיות הקטנות (שרובינו בדרך כלל רק עוברים עליהם בריפרוף) האפליקציה ביקשה רשות להתחבר עם כל חבריי, ואני בטעות אישרתי. אז לאחר מספר דקות מרגע שהורדתי את האפליקציה, היא פרצה לכל רשימת אנשי הקשר שלי ושלחה להם הודעה:

רבי אוריאל ויגלר רוצה להגיד לך משהו... http://i.glide.me/agi3gj

איך גיליתי את זה? מאות אנשים כתבו לי חזרה עם כל מיני שאלות. כמה אנשים חשבו שזה וירוס ושפרצו לי. אחרים רצו לדעת פרטים נוספים לפני שהם מתחברים ללינק ש"שלחתי" להם. מה כבר הרבי רוצה להראות להם? זה נשמע חשוד! כמה רצו לדעת על הגלישה לאתר, וכמה אחרים אפילו הורידו את האפליקציה. אני במהירות עליתי על זה, והסברתי שאפליקציה חדשה שהורדתי פרצה לרשימה שלי ושלחה את הודעות הטקסט מבלי שאדע.

___________

חכמינו מספרים לנו שבשבת הקרובה כל אחד מאיתנו חשוף מפני פריצה.

השבת הקרובה, השבת האחרונה לפני תשעה באב, נקראת שבת חזיון. בשבת הקרובה, הקב"ה מראה לכל אחד מאיתנו חזיון של בית המקדש השלישי והאחרון.

תשעה באב מסמל את חורבנם של בית המקדש הראשון והשני; זה היום העצוב ביותר בלוח השנה העברי. עד היום, 2000 שנים מאוחר יותר, עודינו בגלות, ממתינים לבואו של המשיח וליום בו נוכל לבנות מחדש את בית המקדש ולהחזיר עטרה לאדמתינו.

פעם אחת בשנה הנשמה שלנו נפרצת – על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו! הקב"ה מרשה לעצמו לפרוץ לנשמתינו ונותן לנו חזיון של בית המקדש השלישי. הנשמה שלנו רואה ימים של שלווה ושלום, ימים ללא כאב וסבל, ימים של שקט ואושר נצחי.

בכל לילה כשאני משכיב את ילדיי לישון אנחנו אומרים יחד את "שנים עשר הפסוקים" (12 פסוקים של תורה) ואז אנחנו אומרים יחד בקול רם "אנחנו רוצים שיגיע המשיח עכשיו!" והם הולכים לישון. החזיון שאנחנו רואים הוא תזכורת על כך שלמרות שלעיתים נח לנו מאוד לחיות בגלות, משהו כל כך הרבה יותר טוב מחכה לנו. אז ביום תשעה באב הזה הבה ונתפלל בכל ליבינו וכוחנו שהקב"ה לא יפרוץ עוד לנשמתינו לעולם! אנחנו רוצים לראות את הדבר האמיתי, ולא רק בחיזיון... אנחנו רוצים שהמשיח יבוא!

מריבה על נדנדה

לקחתי את ילדיי לפארק בשבוע שעבר, רציתי לתת להם שעתיים כדי שיוכלו להנות קצת יחד. הכל התחיל בטוב ובנועם אבל מתישהו בשעה הראשונה פרצה מריבה על הנדנדה. בתי בת ה- 7, רוזי, רצתה את הנדנדה שבני בן החמש, מנדל, שיחק בה. לפני שיכולתי לעשות משהו, היא דחפה אותו והוא נפצע. הוא הגיב באגרסיביות ומשך לה חזק בשיער – ממש חזק... יכולתי להפריד ביניהם אבל בשלב זה היה קהל מסביבינו כשאחזתי בבתי כדי שלא תתקוף אותו. כמו קהל טוב כל אחד נתן לי כמה עצות מה צריך לעשות ואיך הייתי אמור למנוע את הסיטואציה.

החזקתי את בתי כמה דקות – היא רתחה מכעס – זועמת – מוכנה לזנק ולתקוף את בני. בשלב הזה אמרתי להם שזהו זה, אנחנו חוזרים הביתה.. אז לקחתי את בתי אל המכונית אבל בני סירב להכנס פנימה – הוא רצה להשאר בפארק.

אז התנעתי את הרכב ואמרתי לו שאם הוא רוצה להשאר הוא יכול להשאר אבל אני עוזב.. אחרי שאמרתי את זה בתי צעקה אל האויר "טאטי, בבקשה אל תשאיר את מנדל מאחור" ופניתי אחורה אליה ולא יכולתי להאמין – היא שממש לפני שניות אחדות הייתה מוכנה לזנק אל אחיה כדי לפגוע בו. היא שרצתה לפגוע בו כל כך, זרקה את בקבוק המים שלו, מעכה אותו, הכתה אותו ופגעה בו מאוד, ועדיין הנה היא כמה שניות מאוחר יותר מגנה עליו ומציגה אהבה עצומה כלפיו.

אני הבנתי שזה משל מעולה לתקופת שלושת השבועות בה אנחנו נמצאים כעת. היום אנחנו נמצאים בתקופה בשנה שהם שלושת השבועות הקודרים ביותר בלוח השנה שלנו, בין המיצרים. בעוד יותר משבוע נגיע ליום תשעה באב, היום העצוב ביותר בהיסטוריה היהודית, בו בית המקדש שלנו נשרף... אנחנו מציינים את חורבן שני בתי המקדש ביום זה. אנחנו במצב של אבל. זה הזמן בו הקב"ה מסתיר את פניו. סבלנו ב-2000 השנים האחרונות. פוגרומים, הוצאות להורג, רצח על רקע דתי, עינויים, כאב, סבל, אוייבים, סטאלין, היטלר, ערפאת.. נראה כאילו אנחנו במריבה גדולה כל הזמן עם הקב"ה הוא באמת שונא אותנו. כאילו ידיו נסתרות – הוא ממש לא נגלה אלינו.. אבל האמת היא שבמקום נסתר עמוק בפנים יש אהבה גדולה כלפינו – הקב"ה אוהב אותנו יותר משאנחנו יכולים אפילו לדמיין... אי שם עמוק למטה ישנה זעקת הקב"ה "טאטי, בבקשה אל תשאיר את מנדל לבד". אי שם הקב"ה זועק "אני לעולם לא אנטוש אתכם". החיבה שלו ממש כאן – כלפי חוץ נראה שהוא שונא אותנו, אבל הסתכלו טוב יותר ותשמעו את זעקתו "בבקשה אל תעזבו אותי!"

למעשה, מעל הארון היו שני כרובים – שתי דמויות של מלאכים מזהב. על פי התורה, כשעם ישראל הלך אחרי הנחיותיו של הקב"ה, הכרובים פנו האחד אל השני. בכיוון ההפוך, כשבני ישראל חטאו, הכרובים היו גב אל גב האחד מן השני. אבל באופן מוזר, כשבית המקדש נשרף ובני ישראל גורשו לתקופה ארוכה של 2000 שנות גלות, במקום להפנות גב האחד לשני, הכרובים חיבקו האחד את השני. זה מראה שהקב"ה באמת אוהב אותנו מכל הלב. כל הרדיפה והשנאה שאנחנו רואים – לעיתים זה נראה שיש לו דרכים מעניינות להראות שהוא אוהב.

אבל אנחנו משתוקקים לרגע בו אנחנו נראה בעיניינו איך כל מה שהוא אי פעם עשה עבורינו במהלך 2000 שנות הגלות היה התגלות של חיבה אדירה ואהבה גדולה!

Looking for older posts? See the sidebar for the Archive.