Printed fromChabadIC.com
ב"ה

Hebrew Blog

לבחירתך- מליון דולר או סדר פסח?

Blog.jpg אריק אפריאט

מונטריאול, קיובק

 אריק יקר,

קראתי בעניין רב על דילמת הפסח האדירה שחווית בסאן סניטאל. השתתפת בתחרות אליפות הפוקר שהתקיימה ביום שני, ערב חג הפסח, והמשחק נמשך זמן רב מהצפוי. בזמן שהשעון מתקתק והשעות חולפות, אתה חושב על משפחתך המורחבת שהתאספה, גם הפעם, בביתה של אמך לחגוג את סדר ליל פסח, כמדי שנה בשנה.

התלבטת, והיה לך קשה להחליט- להמשיך בתחרות ולהתקרב לזכיית הענק הפוטנציאלית, או לעזוב לטובת אכילת מצה, מרור וארבע כוסות היין עם משפחתך.

בסופו של דבר, החלטת לוותר על הסדר ולהישאר במשחק, ובמשחק הגמר ביום רביעי זכית בסכום מדהים של 1,081,184$.

חשבתי על זה, מליון דולר או סדר פסח? זו בחירה אדירה שיש להתמודד איתה. עכשיו אני מכיר בערך של מליון דולר. למעשה, הייתי שמח לו היו לי בחשבון הבנק שלי מליון דולר כעת! הייתי יכול לעשות די הרבה עם סכום כסף כזה...

אבל גם אם היה לי מליון דולר, הייתי חוגג את הפסח באותו אופן בו חגגתי אותו השנה- יחד עם אשתי, עם ארבעת ילדינו ועם הקהילה שלנו, הייתי מספר את סיפור החג, שהועבר אלינו מדור לדור כבר 3300 שנה. לא הייתי שובר את המסורת, אף פעם לא. עבורי, לשבת סביב שולחן החג, לאכול מצה, לשתות את ארבע כוסות היין ולספר לילדים שלי על כך שהיינו עבדים במצרים ועל הגאולה משם, שווים הרבה יותר ממיליון דולר.

כשאנו עושים מצווה, אנחנו פותחים את היכולת להתעלות ולהידבק באלוקים האדיר והאינסופי. אנחנו מתחברים אליו. זה דבר שאין לו מחיר, כמו ההשקעה בחיבור ובקשר שלנו עם בני המשפחה.

אריק, אשמח לשתף אותך במעשה שהיה:

שתי נשמות נפגשו באמצע הדרך בין שמים וארץ. האחת הייתה בדרך להתחיל את חיה בעולם, והשנייה הייתה בדרך מהגוף, אותו עזבה, במטרה לשוב ולהתאחד עם מקורה.

"נו, מה את יכולה לספר לי על העולם אליו אני עתידה להיכנס?" שאלה הנשמה היורדת.

"אני יכול לספר לך שתמורת שתי קופייקות (סכום זעום) אפשר לקנות ציצית!"

"וואו!" קוראת הנשמה היורדת, "מצווה בשתי קופייקות! אני לא יכולה לחכות!"

"לא כל כך מהר," אומרת הנשמה העולה, "חכי עד שתראי מה את צריכה לעשות כדי להרוויח שתי קופייקות."

אריק, הרווחת את שתי הקופייקות שלך על ידי משחק פוקר, עכשיו בוא נראה איך אתה מנצל את שתי הקופייקות לעשיית מצוות.

אריק יקר שלי, אני מקווה מאד שתנצל את ההון החדש לבילוי זמן רב יותר עם בני משפחתך. בליל שישי הקרוב, שב עם משפחתך סביב שולחן השבת לסעודה ועשה "קידוש". שמור את השבת. כבה את המחשב ואת הסמארטפון למשך 24 שעות וספר למשפחתך עד כמה הם יקרים בעיניך. בשבת בבוקר לך לבית הכנסת השכונתי והתחבר עם הקב"ה. בדרך זו, תוכל להיות בטוח שמיליון הדולר שלך יהפכו להיות ברכה אדירה.

מטרת הכסף היא היכולת לקיים מצוות...הכסף עצמו הוא לא התכלית הבלעדית.

אני מאחל לך שתזכה מה' בתבונה לקבל את ההחלטות הנכונות, עכשיו ובעתיד.

בכבוד רב,

שלך, 

הרב אוריאל ויגלר

באפר איסט סייד, ניו יורק

אתה שומע, מה דעתך להקשיב?

Blog.jpg בני בן החמש אוהב לטפס על השיש במטבח ולשבת שם. בכל פעם כשהוא עושה זאת, אני מוריד אותו ומסביר לו שהוא עלול להכאיב לעצמו. אבל ללא קשר למספר הפעמים בהם הסברתי לו את הסכנה שבעניין, מיד למחרת (או מיד בשעה הקרובה!) הוא מטפס לשם שוב.

עד לשבוע הזה.

אתם מבינים, בשבוע שעבר כשהוא טיפס על השיש, הוא נפל והכאיב לעצמו. מאז, הוא לא טיפס לשם שוב. ודי פשוט להבין את הסיבה לכך.

כשאני מסביר את הסכנות, הוא שומע, אבל לא מקשיב, הוא לא קולט ולא מפנים את שאני אומר. אבל כשהוא ממש נופל וחווה את הסכנה, אז הוא מבין.

למען האמת, כולנו כמו בני בן החמש.

סעדתי ארוחת צהריים בשבוע שעבר, בחברת קבוצה של ארבעה אנשים. הם ביקשו ממני שאומר דבר תורה. דיברתי על נושא לשון הרע ורכילות והסברתי שזו עבירה חמורה ושקולה כנגד 3 החטאים הגרועים ביותר- עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. שוחחנו על הנושא קרוב לעשרים דקות.

באופן מזעזע, לאחר מספר דקות, אחד הסועדים התחיל לשתף אותנו בסיפור עסיסי לגבי מישהו מחברי הקהילה שלו, והם ריכלו במשך 40 הדקות הבאות.לא יכולתי להבין את זה. רק סיימנו לדסקס את חומרת  החטא של דיבור לשון הרע, ובכל זאת הם מרכלים?

כשלמדתי בישיבה, המנטור שלי, הרב זלמן גופין, נהג לומר, "אם אתה מגיע לשמוע לא תושפע, אבל אם הגעת להקשיב אתה תקלוט."

זה מה שקרה באותה ארוחת צהריים. כולם שמעו, אך אף אחד לא הקשיב. הם לא הפנימו את הדברים. זה טבעי. אנחנו שומעים מאות שיחות ביום, אך אנחנו לא מקשיבים באופן פעיל על מנת להפנים את רובם.

היהדות שונה, היא מוכרחה להיקלט. כשאנחנו שומעים דברי תורה, עלינו לספוג את שאנו שומעים, אנחנו אמורים להקשיב באופן פעיל ולהרהר. רק אז, אנחנו יכולים להבין באמת ולהפנים את שלמדנו.

אנחנו עומדים לחגוג את החג היפה והשמח, חג הפסח- זמן חירותנו. כשאנו יושבים על יד שולחן ה"סדר", אנחנו לא רק מציינים מאורע היסטורי שהתרחש לפני למעלה מ3000 שנה, אנחנו חווים וחוגגים את חירותנו העכשווית במאה ה-21.

כשנשב בליל הסדר, בשבוע הבא, ונקרא את ההגדה של פסח מתחילתה ועד סופה, בואו נקשיב למילים באופן פעיל על מנת לאפשר לעצמנו לספוג את שההגדה מספרת לנו. בואו נחווה חירות מודרנית, משוחררת מכל עבדות פיזית ורוחנית.

אנחנו מצווים "זכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך."

אל תשמעו את המילים, תקשיבו להם!

הלוואי שנחגוג יחד, בירושלים.

איגור, תתקשר לננסי בבקשה!

Blog.jpg מספר ימים לפני חג הפורים נתקלתי בפוסט של אחד מחבריי בפייסבוק, "יש 25 מסיבות פורים לבחירה במוצאי שבת. לאיזו כדאי שאלך?"  כאן התחילה התכתבות ארוכה, לגבי היתרונות של כל מסיבה, בניסיון להגיע להחלטה. אם אסתמך על סיום השיחה בפייסבוק, אני יכול להבין שהם לא הגיעו להסכמה.

תוך כדי קריאת הפוסטים שלהם, נזכרתי בתקרית שהחלה לפני תקופה קצרה.

ננסי* היא משתתפת קבועה באירועי המרכז הישראלי שלנו כבר מספר שנים, ואנחנו כבר מכירים היטב. איגור* הוא מבאי בית הכנסת הקבועים, והרגשתי שהם יכולים להתאים ביניהם.

צלצלתי לאיגור לברר אם הוא נפגש עם בחורה בזמן האחרון. הוא השיב בשלילה. "האם תהיה מעוניין שאציע לך מישהי?" שאלתי. הוא הסכים, אז סיפרתי לו מעט על ננסי. הוא שאל אותי אינספור שאלות לגביה- איך היא נראית? בת כמה היא? במה היא עוסקת? מהיכן היא במקור? האם היא טובת לב? ביקש שאתאר את האישיות שלה... עברתי בהצלחה את התחקיר והוא הסכים שננסי נשמעת כהתאמה מושלמת עבורו.

אז התקשרתי לננסי וניהלתי איתה שיחה דומה. גם לה היו הרבה שאלות וקריטריונים אך הסכימה שאמסור את מספר הטלפון שלה. נתתי לאיגור את המספר ואמרתי לו שהיא מצפה לשיחה ממנו.

למחרת שלחתי לאיגור הודעה "התקשרת אליה?"

הוא סימס בחזרה, "עוד לא, אבל אתקשר."

שבועיים אח"כ שאלתי אותו בבית הכנסת "מה מתקדם?" הוא עוד לא התקשר!

למחרת סימסתי אליו, "תתקשר ברגע זה. אני עוצר הכול ומחכה שתתקשר אליה." במקביל, ביקשתי מננסי שתיידע אותי כשהוא מתקשר.

למחרת, ננסי סיפרה לי שאיגור התקשר כשהיא הייתה באסיפה והיא שלחה לו הודעת סמס, בה ביקשה שיתקשר אליה באותו ערב. הוא כתב חזרה "אעשה זאת."

שבוע לאחר מכן בדקתי את מצב ההתקדמות עם איגור, והוא אמר שהיא הייתה אמורה להתקשר אליו בערב אחרי האסיפה ושהוא עדיין מחכה לשיחה ממנה!!! אז שאלתי את ננסי מה קרה והיא עשתה צילום מסך של ההודעה שאיגור שלח אליה. היה כתוב שם במפורש שהוא מתכוון להתקשר אליה.

הגיע הזמן לשיחה ישירה וכנה עם איגור, איתו אני מיודד מאד.

"אני לא מבין," אמרתי לו, אמרת לי פעמים רבות עד כמה חשוב לך להתחתן, ועל כך שאתה נואש כבר להקים משפחה יהודית. עד כמה יהיו הוריך גאים בך... מצאתי לך מישהי שיכולה מאוד להתאים לך וגם אתה הסכמת שיש כאן אפשרות להתאמה. אתה כל כך מוצלח בעסקים, וכשמדובר ברדיפה אחר לקוח פוטנציאלי, אתה יודע בדיוק מה צריך לעשות. ראיתי אותך בפעולה. פעם התקשרת לאחד מחברי הקהילה 4 פעמים ביום אחד ולא ויתרת עד שהוא ענה לך! אתה כל כך חכם, אבל כשזה מגיע לפגישת היכרות עם בחורה, אתה מתנהג בטיפשות! אני לא אלוקים, ואני לא יודע אם היא המיועדת לך, אבל אתה לא יכול להרים אליה טלפון?!"

"אל תדאג ראביי, אני איתך" הוא אמר.

שלושה חודשים חלפו מאז ואיגור עוד לא התקשר לננסי...

למה? אולי משום שכמו שהיו 25 מסיבות פורים במוצאי שבת אחת, הוא מרגיש שיש יותר מדי בחורות לבחירה. כל כך הרבה פגישות. מה עושים? איך בוחרים?

אנחנו עומדים לחגוג את חג הפסח, החג בו אנו מציינים את הגאולה שלנו ממצרים. משמעות נוספת למילה מצרים, מלבד היותה שם של מדינה, היא מלשון מיצר וגבולות ואילוצים. לכולנו יש בעיות המונעות מאיתנו מלהשיג את מה שאנחנו רוצים ומייחלים, בתחום העסקי, בתחום הנישואים, היכרויות ועוד ועוד. חג הפסח הוא הזמן בו יש לנו את הכוח להשתחרר מהאזיקים ומהמגבלות ולצאת ולהשיג כל מה שניסינו עד עכשיו.

אז איגור, בבקשה לכבוד חג הפסח, תרים טלפון לננסי!

*השמות שונו כדי להגן על פרטיות. 

Looking for older posts? See the sidebar for the Archive.