Printed fromChabadIC.com
ב"ה

Hebrew Blog

פוחד ממערת שדים?

Blog.jpgבשבוע שעבר, בחול המועד פסח, בילינו עם הילדים. באחד הימים יצאנו לפארק שעשועים בלונג איילנד. הילדים שלי היו מאושרים והמתקן הראשון שהם בחרו היה נסיעה אל תוך מערת שדים.

שלושה מילדיי, בגילאים תשע, שש ושלוש, הצטרפו אלי. שמתי לב שהם מסוייטים מהרגע בו החלה הנסיעה. בהתחלה כבו האורות. אחר כך, אישה שנראתה כמו רוח רפאים התחילה לנוע לכיווננו ואז ראינו איש מפחיד מנגן בפסנתר. הקולות, הצלילים והחושך רק הגבירו את תחושת הפחד והילדים שלי היו מבועתים. הם רעדו מפחד.

ככל שהמשכנו, חזרתי בזכרוני לחוויות הילדות שלי שקשורות למערת השדים בפארק השעשועים בו אהבתי לטייל בדרום אפריקה. זכרתי  את הפחד שהייתי מרגיש אז, ותהיתי- למה אני כבר לא פוחד היום? למה הילדים שלי צורחים אבל אני רגוע לחלוטין?

עכשיו כשאני בוגר וחכם יותר, אני מבין ש"רוחות הרפאים" האלה הן לא אמיתיות. הן פשוט אשליה. האיש שמנגן בפסנתר אינו קיים למעשה. האישה המפחידה, מזויפת באותה מידה. אני מבין ומכיר את המציאות, ולכן איני מרגיש כל פחד. הילדים שלי, לעומת זאת, שעוד לא יכולים להבחין בין דמיון למציאות, נצמדים אליי ורועדים מפחד.

השבוע, אחד מחברי הקהילה שלי קרא לי, "הרב, אני מבועת!", הוא אמר. "אנ י עומד לסגור עסקה מעולה, אבל אני מודאג שאחד המתחרים שלי הולך לעקוף אותי ולחטוף את העסקה."

סיפרתי לו שכאשר הבעל שם טוב היה ילד קטן בן ארבע, הוא התייתם מאביו. אביו, בשכבו על ערש דווי, אמר לו, "ישראליק, אל תפחד מאף אחד, רק מה' אחד."

"כמובן," הסברתי, "אתה צריך לעשות כל שביכולתך כדי לאבטח את העסקה הזאת, אבל בסופו של דבר, תאמין בה ' והוא ידאג לך." הפחדים שלנו אינם אלא אשליות!

כן, יש לנו פחדים. יש החוששים שאם לא יעבדו בשבת, לא ירוויחו מספיק. אחרים חוששים שעל ידי מתן צדקה, הם יתרוששו. הדאגות הן אינסופיות. אבל בדיוק כמו רוחות הרפאים במערת השדים, דאגות אלה אינן אמיתיות. אנחנו כמו ילדים- נתקפים בפחדים אמיתיים כתוצאה מדברים שבעצם אינם אלא אשליות.

שמה של פרשת השבוע הוא "שמיני". המספר שמונה מייצג את העל- טבעי. המספר שבע מייצג את המחזור הטבעי של העולם. לדוגמא, האלוקים ברא את העולם ואת הסדר הטבעי שלו בשבעה ימים. שמונה, לעומת זאת, הוא מעל ומעבר לטבע. לדוגמא, אנו מלים את הבנים שלנו כאשר הם בני שמונה ימים, ברית המילה מסמלת את הקשר הנצחי העל טבעי שלנו עם אלוקים.

שבע הוא המציאות הנתפסת, ושמונה הוא האמונה והתקווה שלנו. שמונה הוא זה שגורם לנו להבין שאין לפחד מאף אחד, רק מה' אחד!

שבת שלום!

?רוצה עוד

Blog.jpg השבוע, משפחתי ואני נסענו לקראון הייטס כדי לעשות קצת קניות לפסח. בזמן שהיינו שם, עצרנו בחנות הגלידה המקומית. כולם קיבלו גלידה, כולל הבת שלי הצעירה, שרה, שטעמה שם גלידה בפעם הראשונה בחייה, והיא אהבה את זה! היא סיימה את הגלידה שלה מהר, בזמן ששאר הילדים סיימו בקושי חצי. כשהיא שמה לב לכך, היא נתקפה בהתפרצות זעם מתוקה כשהיא דורשת לקבל עוד גלידה.

זו היתה הפעם הראשונה שהיא טעמה גלידה, אבל היא בהחלט ראתה אותו בעבר. הילדים האחרים שלי אכלו גלידה בנוכחותה לא פעם, והיא מעולם לא הראתה חשק כל שהוא לטעום ממנה. היום היא השתוללה בטירוף עבור גלידה. איפה היא הייתה עד עכשיו? למה היא לא רצתה את זה קודם?

התשובה, היא כמובן, פשוטה. למרות שראתה גלידה קודם, היא אף פעם לא טעמה את זה. ברגע שהיא קיבלה את הביס הראשון, והרגישה כמה הגלידה טובה, כמובן שהיא רצתה עוד ועוד.

חכמינו מדברים על שלושה דברים בעולם הזה שגורמים לשינוי אצל בני האדם. הראשון הוא אלכוהול. כאשר אדם לוגם, הוא משתנה. ואם אתה שותה ולא מושפע מכך, זה רק אומר שאתה יכול לסבול קצת יותר. אבל אחרי שלגמת משקה נוסף, אתה בהחלט תהיה מושפע.

הדבר השני שמשנה את האדם הוא כסף. יש שמשתנים לטובה ממנו, ויש שהכסף משפיע עליהם לרעה. אבל אם אדם עשה או ירש כסף ועדיין לא הושפע מכך, זה פשוט אומר שהוא עדיין לא הגיע לקצה גבול הסיבולת שלו לכסף. אבל כסף ישפיע על אדם בדיוק כמו שאלכוהול משפיע. יש אנשים שישתנו בעקבות 10,000 $, אחרים 100,000 דולר, לאחרים רק מיליון יגרמו לשינוי ויש כאלה שהשינוי יגיע רק אחרי מיליארד.

הדבר השלישי, מלמדים חכמינו, היא התורה. תורה בהחלט תשפיע על כולנו- לטובה. אנחנו מתחילים לחשוב אחרת; התורה תשנה את המציאות שלנו. ואם למדנו תורה, וזה עדיין לא השפיע עלינו, זה פשוט אומר שעדיין לא למדנו מספיק תורה.

תורה היא כמו גלידה. היא טעימה מאוד. מדוע הבת שלי, שרה, לא רצתה גלידה בעבר? מכיוון שהיא מעולם לא טעמה את זה. וכך הוא עם התורה. לימוד  ועיון בתורה יגרמו לנו לאהוב אלוקות ורוחניות. למה אנחנו לא אוהבים רוחניות? כי  אף פעם לא טעמנו את זה באמת! אבל אפשר להיות סמוכים ובטוחים שברגע שנטעם את התורה כמו שצריך, היא תשנה אותנו ותרגש אותנו תמיד.

כשנשב מחר בערב לשולחן הסדר, נטעם מהמורשת היהודית היפה שלנו ומהתורה הטעימה. בעת עריכת הסדר, נקיים את מצוות "והגדת לבנך"- כשנספר לילדים שלנו את סיפורו של חג הפסח, ניתן להם לטעום את העונג שבלימוד התורה.ניתן להם להתאהב בתורה. נהפוך את ליל הסדר לאירוע מהנה ומרגש עבורם. ניתן להם לטעום, והם ירצו עוד ועוד...

חג שמח!

Looking for older posts? See the sidebar for the Archive.