שמונה חודשים לא קלים עברו עלינו. מהומת הבחירות מציפה חדשות שליליות מכל כיוון, ולכן אני רוצה השבוע להטות את הכיוון לאפיק החיובי. דווקא בגלל המצב, עם כל הבידוד והריחוק, ואפילו כשהדיווחים מספרים על המונים שעוזבים את העיר, אני עדיין מאוהב בעירי מנהטן, והנה לכם 10 סיבות מדוע:
1. בשטח המוניציפלי של ה'אפר איסט סייד' חיים ופועלים עשרות אלפי יהודים. נכון, אני מודע לחדשות המספרות על עזיבה המונית, אבל גם אם חלק מזה נכון, נשארה כאן כמות מטורפת של יהודים, שלא אוכל להספיק לפגוש במהלך כל ימי חיי! עבור שליח של הרבי, הפעיל במסגרת בית חב"ד זה מכרה זהב. כל כך הרבה נשמות להכיר, אין ספור מצוות לקיים, הזדמנויות של חיבור רוחני על כל צעד ושעל, פונטציאל בממדים שקשה למצוא במקומות אחרים. מאיפה בכלל מתחילים?
2. מנהטן היתה ונשארה העיר ללא הפסקה. אז נכון, ההצגות בברודוויי יתחדשו רק בשנה הבאה, ויש עדיין מוזיאונים סגורים, אבל העיר חיה ותוססת. האנרגיות כולם פה. רק ללכת ברחוב ולהרגיש את זה בכל פינה. ולא רק בטיימס סקוור. התכונה הבלתי פוסקת הזו, מובילה למוטיבציה ואנדרלין מפעפע, מכשירים מעולים לפיתוח והרחבה של העבודה בגללה אני נמצא כאן.
3. מגוון רחב ומדהים של בתי כנסת, ותיקים ומתחדשים. באפר איסט סייד אני מכיר לפחות 25. בחירה חופשית, אפשר אפילו לנסות כל אחד מהם פעם בחודש. הדרשה של הרב ההוא לא תפסה אותך? יש מישהו אחר מעבר לכביש. החוויה של ה'קידוש' לאחר התפילה לא התאימה לך? נסה להתחבר לבית הכנסת ברחוב השני. אפילו תחת מגבלות הקורונה, אפשר למצוא סוגים שונים של מנייני תפילה, מקוריים בפתרונות שהם מציעים.
4. ההיצע הקולינרי של מנהטן היהודית היא משהו שאי אפשר לוותר עליו. כמה מהמסעדות הטובות ביותר בעולם נמצאות במרחק יריקה. מה בא לכם? מטבח בשרי? חלבי? ישראלי? מרוקאי? תוניסאי? איטלקי? הכל יש פה ובשפע. מזון מהיר או דינר יוקרתי. בית קפה או פיצה למפגש עסקי. אני אוהב להתפנק על קפוצ'ינו מהביל בשעת בוקר מוקדמת, ודווקא כאן במנהטן מכל המקומות בעולם, יש את המשובח ביותר שטעמתי אי פעם.
5. ערבות הדדית. בעיר הזו יש ערוצי חסד, עזרה ואכפתיות בלי סוף. למרות הסטריאוטיפים, תושבי העיר אכן דואגים לעזור ולסייע זה לזה בעת הצורך, ומקבלים אורחים ותיירים בסבר פנים יפות. כנסו לכל בית רפואה בעיר, וגלו את מערך הסיוע המדהים של ארגוני 'ביקור חולים', בימי חול ובשבת. למאושפזים עצמם ולבני משפחותיהם, ללא הבדל מעמד גיל ושפה. והכל בהתנדבות מלאה.
6. צמוד אלינו נמצאת הריאה הירוקה של מנהטן. שטח ענק של שקט ורוגע. ה'סנטרל פארק' הוא אי של שפיות ברובע שכולו פלדה וגורדי שחקים, ערפיח ורעש. מתי שתגיעו לשם, ביום או בלילה, לא תהיו לבד. כמוכם תמצאו עוד אזרחים שרוצים קצת מנוחה מהמרדף האינסופי אחר החומר וממרוץ החיים הבלתי פוסק. אני אוהב להתחיל את היום עם ריצה קלה בחמש בבוקר, ותמיד אמצא שותפים למרות השעה המוקדמת. היופי של הטבע נותר בעינו, בכל תקופות השנה, וביקור בו תמיד מרענן.
7. אי אפשר להישאר אדיש כשאתה חי בניו יורק. התושבים כאן תמיד מוכנים לויכוח, יש להם דיעה על כל נושא, והם מעורים בכל תחום הנוגע לחיי הפרט והכלל. סגנון החיים הזה, והחשיבה הבלתי פוסקת, יוצרת את המרחב האופטימלי להקדיש גם זמן במשך היום ללימוד, לפלפול ולעיון, בסוגיות מרכזיות בתלמוד או בקבלה וחסידות.
8. הניו יורקרים חרוצים. מוסר העבודה גבוה. אם זה כעת בעבודה מהבית, או בזמנים כתיקונם במשרדים. בחופשה או בנסיעה. תמיד משלימים את שעות העבודה שכובשות את מרבית היממה. כשאתה חי בסביבה כזו, אין לך ברירה אלא להשתלב וללמוד לנצל את השעות בהן אתה ער, להתקדם, ליצור, להתרחב.
9. הפילנתרופיה היהודית בניו יורק ידועה באדיבותה הרבה. גם עכשיו, למרות ההאטה הכלכלית בגלל חוסר הבהירות לגבי מועד סיום הסיוט ששמו קורונה, ניו יורק מייצרת כסף אבל גם מייצרת צדקה וחסד. למעשה, התרומה בקהילה, וההתגייסות לעזור לאוכלוסיות המוחלשות, גברה עשרת מונים. אלו שיש להם, נותנים יותר לאלו שנפגעו מהנגיף, בעסקים או בכלכלת הבית.
10. ואת החשוב ביותר השארתי לסוף: מנהטן מתחברת בכמה גשרים יפהפיים לרובע ברוקלין שם שוכן לו המרכז העולמי של תנועת חב"ד ליובאוויטש. הבית המפורסם (770) ממנו הפיץ הרבי אורה ותורה לעולם כולו, ממנו יצאו 5500 שלוחים להקים מגדלור של קדושה וטהרה בכל פינה. גם קברו של הרבי, בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס, נמצא במרחק 30 דקות נסיעה מהבית. הקרבה הזו היא המט המנצח. בכל פעם שאני זקוק להשראה, לעידוד ולדחיפה, אני פשוט נכנס לרכב ותוך פחות משעה מתחבר בתפילה ובאמונה למקורות הכוח שלי. התוצאות מופלאות!
עכשיו תורכם לספר לי כאן, מה הן עשר הסיבות בגללם אתם אוהבים את המקום בו אתם חיים ופועלים.
שבת שלום וחודש טוב,
הרב אוריאל ויגלר