Want to keep in the loop on the latest happenings at Chabad Israel Center of the Upper East Side. Subscribe to our mailing list below. We'll send you information that is fresh, relevant, and important to you and our local community.
Printed from ChabadIC.com

אז מה הוחלט? פותחים את העולם או מותירים אותו סגור?

Thursday, 16 April, 2020 - 8:44 pm

דילמת הענק בה מתחבטים השבוע נשיאים ומושלים, קמעונאים ומנהלים, הורים ומחנכים, די ברורה: האם הגיע הזמן לשחרר את העולם מהסגר ומבידוד ולפתוח אותו מחדש, או שמא חכם יותר להשאיר עדיין הכל סגור ומנותק?

מצד אחד, כבר שישה שבועות מאות מיליונים סגורים בבית כמעט ללא יציאה, והמשק העולמי לא מתפקד. מיליונים רבים איבדו את מקום עבודתם ומקור פרנסתם, וקושי הבידוד הגיע לסף הבלתי אפשרי (ולעתים גם לסכנת מוות).

מאידך, אם נזדרז לפתוח הכל לפני שבדקנו שזה אפשרי מבחינה בריאותית ובטיחותית, סביר להניח שגלי ההידבקות בנגיף הקורונה יחזרו ובגדול, ואנו עלולים לגרום במו ידינו לאיבוד נפשות גדול יותר ממה שחווינו לצערינו בחודשים האחרונים. כיהודים אנו מכירים את הפתגם "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא".

באולפנים חלוקים המומחים, במסדרונות הממשל המדינתי והפדרלי מתכתשים קובעי המדיניות, מה יותר חשוב לקיום העולם? משק פעיל וכלכלה פתוחה, או בריאות הציבור? על בסיס פרדיגמות וסטטיסטיקות מנסים להחליט מתי נוכל לחזור לשיגרה, כמה ואיך, מה הם השלבים ומה הם התנאים. טובי המדענים ומכוני המחקר מנסים לפצח את הגנום של הוירוס כדי למגר אותו אחת ולתמיד, ובינתיים לקבוע מה עוד יש לעשות לפני שחוזרים לשיגרה.

האמת? שאלה הרת גורל זו אינה חדשה, היא לא נולדה ב-2020. היא דילמה עתיקה והיסטורית, בכל פעם שנשמה חדשה מבקשת לרדת לעולם.

מצד אחד, הנשמה שהיא חלק אלו-ה מזוקק היתה שמחה לו יכלה להישאר לנצח בגן העדן, בקרבתו של אלוקים, טהורה ובלתי מוכתמת, זכה ובלתי מנוצחת, ללא צורך במאבקים עם יצרים ופיתויים. כל חלקיק שניה שם למעלה יגרום לה סיפוק ותענוג, ללא ערך למה שהעולם הזה מסוגל להציע במאה שנים במצטבר.

מאידך, כדי לחתור למטרה ולבצע את המשימה, להפוך עולם גשמי ומנוכר למקום טוב יותר, לגן עדן עלי אדמות, הנשמה צריכה להתלבש בתוך גוף המורכב מבשר עור ועצמות, תאוות ורצונות, דחפים ויצרים, ולהתחיל את המסלול האישי מרגע הלידה עד רגע הפטירה.

הסיכון ברור, מלווה בתמרורים בוהקים, הפעולה הזו מסכנת את הנשמה. נפש האדם יכולה להזדהם מתרבות השקר, האנוכיות, והרדיפה אחר התאווה. בכל פעם שהגוף יבצע משהו שמנוגד לצו האלוקי העליון, ישקר, יבגוד, ירמה, יחלל שבת, יסגוד לאלילים, יאכל טריפות ונבלות, הנזק לנשמה יהיה גדול יותר מכל מה שוירוס כלשהו יכול לעולל לאדם. הנגיף הקטלני (קורונה – קוביד\19) עלול להביא לקיצם של חיים פיזיים בעולם הזה, אבל הנגיף הרוחני של עבירה על אחת מתרי"ג מצוות התורה, בכוחו לפגוע קשות בגוף ובנשמה כאחד. פגיעה קטלנית וכפולה, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

ואז נופלת ההכרעה – הראש הזעיר מבצבץ, קול בכי דק נשמע, וכולם צווחים בחדווה "מזל טוב". נשמה חדשה באה לעולם. 

ההחלטה התקבלה בדרגים הגבוהים ביותר. על אף כל הסיכונים הנשמה תרד גם תרד לעולם, אבל עם כוחות אלוקיים מתוגברים. ציוד מתקדם ביותר, מתוחכם, שנועד להתגבר על כל מכשול, לצלוח כל משבר, ולדלג מעל כל פיתוי ומהמורה. המוח טבעו להיות שליט על הלב, השכל על המידות. אם רק נרצה, נוכל להתגבר על הבלי העולם הזה, להתחבר למעשים שיעניקו לנו את חיי העולם הבא.

הלקח המופלא הזה טמון גם בפרשת השבוע 'תזריע-מצורע' שנקרא השבת כל אחד בביתו מתוך החומש. הפרשה פותחת בדיני והלכות המוטל על האם היהודיה לאחר שהביאה חיים חדשים לעולם בלידת בן או בת. המסר ברור, כאילו אנו אומרים לנשמה הקדושה: "ידענו גם ידענו כמה רצית והשתוקקת להישאר דבוקה וחבוקה באור האלוקי הנאצל שם למעלה, אבל המשימה האמיתית שלך היא להביא את האור האלוקי לתוך חיי היום יום, בעידן 2020 של העולם הזה, חמשת אלפים שבע מאות ושמונים שנה אחרי בריאת העולם. העולם זקוק לך, למסלול הייחודי שרק את יכולה לרוץ בו ולנצח בגמר. זה יהיה קשה, מהמורות בדרך, הפתעות בלתי צפויות, נסיונות לא קלים, אבל קיבלת ארגז כלים מלא, מצוייד כמו שאין לאף אחד, בדרך לניצחון המיוחל. אז בעצם אין דרך חזור, את ברכת הדרך יש לך, היכון הכן צא".

זה מה שיקרה גם איתנו בסופו של דבר. גם אל מול נגיף הקורונה המשתולל, אם נסתכל למציאות בעיניים, כולנו בתוכנו יודעים שבוא תבוא הפקודה לפתוח את הכל מחדש, להתחבר אל העולם, אל האנשים, כי זו המשימה וזו המטרה שאנו חיים כאן בשבילה. אין לנו יכולת אחרת. 

אבל גם כשזה יקרה, במוקדם או במאוחר, נזכור ונוודא שאנו משתמשים בכל אמצעי הזהירות, לא רק הפיזיים הנחוצים בהוראת המושל וראש העיר, לא רק כפפות על הידיים, מסכות על הפנים, וג'ל חיטוי בכניסה לכל משרד ומרכול, אלא גם באמצעי הזהירות וההגיינה הרוחניים, אלו מארגז הכלים המצוייד שקיבלנו עת באנו לעולם. אלו הכלים שיעזרו לנו בסופו של דבר להמשיך הלאה, בבריאות, למימוש המטרה העליונה, דווקא כאן בעולם הזה, נשמות בגופים, ובקרוב נזכה למימוש תכליתה של הבריאה כולה, בגאולה האמיתית והשלימה, אמן.

שבת שלום וחודש טוב ומבורך

שבת ראש חודש א'ני י'י ר'ופאך 

הרב אוריאל ויגלר

Comments on: אז מה הוחלט? פותחים את העולם או מותירים אותו סגור?
There are no comments.