דמיינו את הרגע בו נמצאה התרופה לקורונה... אבל למה לעצור שם?
הפעילו לרגע דמיון מודרך. אתם קמים בבוקר, ומבזק הרדיו מבשר כי למרות שבאופן רגיל פיצוח תרופה לוירוס חדש לוקח בין 10 ל-15 שנה, מדענים בעלי שם ומעבדות מתקדמות הצליחו להאיץ את המחקר, ניסויים ושאר תהליכים, והופ נמצאה התרופה המיוחלת, שתחסן את האוכלוסיה או תרפא אותה מנגיף הקורונה הארור. הליך האישור זורז גם הוא וזה כבר משווק לאזרחים.
אתם עדיין עוצמים עיניים? מה אתם רואים? שמחה! ריקודים וצהלה! אין מישהו בעולם שלא ישמח למשמע בשורה מענגת שכזו. אפשר לחזור לשגרת החיים, לצאת לעבודה, לשלוח את הילדים לבית הספר, להיכנס לבית חב"ד, להתפלל בבית הכנסת, לצאת לקניות ולבילויים. תחשבו על השמחות ששוב אפשר להשתתף בהן: בר\בת מצוות, בריתות, חתונות, מסיבות גמר, חגיגות יום הולדת, כל מה שלא יכולנו לעשות בחמשה החודשים האחרונים. אפשור לטוס! לנסוע לחופש!
כל מה שהיה כל כך מובן מאליו, טבעי ביותר, ופתאום נמנע מאיתנו בצורה הרמטית או חלקית. בכל פינה בעולם יתפרצו זרמים של אושר, של הקלה, של הודיה.
אבל רגע, לפני שמתעוררים מהחלום המתוק, למה לעצור שם? לפני הקורונה היו לנו עוד צרות! מחלות לב, מחלות חשוכות מרפא, אלצהיימר ושאר תופעות הזקנה, ניוון שרירים, ועוד. ובעולם סביבנו? התגברות האנטישמיות, טרור ואלימות באזורים רבים בעולם, כאוס ברחובות, שסע חברתי. אולי תימצא התרופה לכל התופעות והצרות הללו?
בעוד מדענים מהשורה הראשונה, שוברים את הראש לעלות על הנוסחה הנכונה, למצוא את החיסון המתאים מול הוירוס שמשבש את העולם כבר כמה חודשים, כדאי להאזין לעצה החכמה שלימדו אותנו חכמי ישראל הקדמונים, איך כל אחד מאיתנו, כן אתה ואני ואת, בכוחו למצוא מזור לתחלואי העולם כולו.
הבה נעמיק לרגע בתפקידם של המדענים: הצעד הראשון בדרך ליעד, הוא המחקר. ידיעת המחלה חצי תרופה. עליהם לחקור לעומק את התופעה על כל סוגיה, להבין איך נולד הוירוס ואיך הוא מתפשט, כמה סוגים יש בו ואת מי הוא תוקף, וכיצד אפשר לבנות מחדש את המערכת החיסונית של גוף האדם כדי שידע להתמודד מולו ולנצח במקום להיות מובס ח"ו.
הגמרא במסכת יומא (דף ט' עמוד ב') מלמדת אותנו, שסיבת החורבן של בית המקדש, הסיבה בגללה גלינו מארצנו לגלות קשה ומרה, היא שנאת חינם! האיבה והמשטמה, המחלוקת והמריבה, הביאה לכך שהקב"ה לא יכל לשאת את המצב, כאב רחום שרואה את ילדיו מתקוטטים עד זוב דם הוא קלט שהדרך היחידה היא לפזר אותם. עד כדי כך נוראה התופעה הזו עד שחז"ל משווים אותה לשלושת העבירות החמורות של 'ייהרג ואל יעבור': גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. כן, עד כדי כך!
אז איך מתקנים את העוול? איך מוצאים חיסון לנגיף השנאה? אתם יודעים כבר שכל חיסון יש בו סממנים של הנגיף עצמו. נסיוב של הוירוס הממאיר. אם השנאה החינמית היתה הגורם להרס ולמוות, הרי שרק אהבה חינמית תהיה התרופה הגואלת. החלטה נועזת, בלי לחשוב הרבה, פשוט להתחיל לאהוב. בלי תנאים, בלי שיפוטיות יתר, בלי ציניות, לצאת מעצמנו ומהאנוכיות האנושית, ולהתרגל להעריך, לאהוב, להוקיר. כל אחד, כל אחת. ללא קשר למעשים, למחשבות או לדעות של הזולת. גם לא למגזר, למגדר, או למחנה הפוליטי. זוהי הדרך, זוהי התרופה, שתוביל את כולנו לגאולה השלימה. ליציאה מהגלות הכואבת, לעבר ירושלים הזוהרת. שם ייבנה בית המקדש השלישי, במהרה בימינו.
אנחנו בעיצומה של תקופה רגישה. 'שלושת השבועות' היא תקופת האבל השנתית על החורבן ששיאה בצום תשעה באב, יום החורבן של בית המקדש הראשון, ומאות שנים אחר כך גם של בית המקדש השני. האין תקופה מתאימה מזו, להתגייס ולפעול כל אחד לחוד וכולנו ביחד להסיר את המגיפה, להגביר את האחווה, ולקוות ולהחיש את הגאולה?
והכי חשוב, לא להיכנע למחשבה הטורדנית הזו (עצת היצר) "מה אני כבר יכול להועיל? אם אתחיל לאהוב אדם אחד העולם ישתנה בצורה דרסטית שכזו?" התשובה ברורה. אם אדם אחד אי שם במחוז וואהן, עשה משהו או אכל משהו וגרם לעולם כולו להשתגע, להסתגר. על אחת כמה וכמה, שמעשה טוב אחד שלך, בכוחו להשפיע באופן חיובי ומעשי על כל העולם.
הגיע הזמן לפעול! להפסיק לדמיין! בואו לא נצטמצם במרדף אחרי החיסון מול הקורונה, אלא נתחיל לעבוד על החיסון למצב העולמי, לחרפת הגלות, ונפתח במהירות את התרופה, הגאולה האמיתית והשלימה. זה בידיים שלנו! YES WE CAN!
שבת שלום,
הרב אוריאל ויגלר