כבר ארבע שנים ברציפות שהקהילה שלנו מתאחדת כדי להביא חיילי צה"ל פגועים וקורבנות פעולות הטרור והאיבה,לטיול מרגש של עשרה ימים בניו יורק. המטרה שלנו היא להקל על כאבם לזמן מה. אנחנו מציעים להם חבילת טיול בזמן קצרה כולל את כל הטוב שניו יורק יכולה להציע. שנה אחרי שנה, הלוחמים האמיצים האלה לעולם לא מפסיקים לעורר בי השראה.
כשאנחנו מסתובבים במוזיאון השעווה של מאדם טוסו, משוחחים מעט, ונהנים מאחר צהריים רגועים, ביליתי מעט זמן אחד על אחד עם נתי חצקור.
נתי סיפר לי את הסיפור שלו. בשבועות שקדמו למבצע עופרת יצוקה הרבה קסאמים שוגרו על ישובי הדרום בישראל. נתי יצא מביתו כדי להפגש עם חברו ליאור. עבר המון זמן מאז שנפגשו אחד עם השני, אבל מהרגע שהתחילו ללכת, בעודם מדברים, הושמע קול ההזהרה "צבע אדום," מסתבר שהטילים נפלו ממש בכיוון שלהם.
לנתי ולליאור לא היה מספיק זמן כדי להגיע אל המקלט, וכשנפל הטיל שניהם נפצעו אנושות. לשניהם היו רסיסים בגוף; אף אחד מהם לא יכול היה לזוז. נתי היה פגוע ופצוע קשה – הוא איבד את רגלו הימנית, ורגלו השמאלית הייתה מרוסקת.
אחרי תקופה ממושכת וארוכה של טיפול רפואי, נתי החל בשיקום (והוא עדיין מטופל שם). היום הוא משתמש ברגל פרוטזה וכיסא גלגלים, כדי לנוע.
נתי אמר לי שאת הכאב שהוא סובל עד היום על בסיס קבוע, פשוט לא ניתן לתאר. הוא חווה כאב אשלייתי ברגל המשותקת שלו – משהו שאנחנו אפילו לא יכולים להתחיל לדמיין. הוא נאבק כדי לישון בלילה, ונוטל מריחואנה רפואית כדי להקל על הכאב. "אני לא יודע אם אני מסטול עכשיו מהמריחואנה או מהנסיעה באליקופטר שעשינו," הוא צחק.
אבל אז נתי סיפר לי משהו מדהים לחלוטין. "על אף שיש בי כל כך הרבה כאב כל הזמן," הוא אמר, "אני נחוש לחייך ולהרגיש מאושר באמת. אם אני כעוס או עצוב, או מדוכא, זה ניצחון לאויבים שלי – הטרוריסטים הערבים הפחדנים שניסו לחסל אותי. אבל בכל פעם שאני מחייך אני מרגיש נצחון."
וואו. איזו גישה מיוחדת.
נתי הוא תחנת כוח של מחשבה חיובית בזמנים של מצוקה. בעוד רובינו לא יכולים להתחיל להשוות עצמינו אליו, אנחנו בהחלט יכולים לקחת דוגמא מהגישה שלו, לנסות לחקות אותה וליישם אותה בחיים שלנו.
לכולנו יש בעיות, לפעמים גדולות יותר לפעמים קטנות יותר, אבל אף אחד מאיתנו לא חסר דאגות. אולי אנחנו לוחמים של העורף, נאבקים עם עצמינו, או לא מרוצים מבחינה מקצועית. אולי אנחנו בודדים ותוהים האם נגזר עלינו להיות לבד לנצח. כשרע לנו, בואו ונחשוב על נתי ועל הראייה המאוד חיובית שלו על החיים. אם אדם אחד יכול להיות מעודד על אף הכאב הכמעט קבוע שלו, אנחנו בודאי יכולים לנסות לפעול כך.
למעשה, בפרשת השבוע הזה אנחנו קוראים על הקללות הנוראיות מהן יסבול העם היהודי אם לא ילך בדרכו של השם ועל פי הנחיתו. המחשבה החסידית מלמדת אותנו שעל אף הכאב והסבל, אלוקים עדיין איתנו. הוא איתנו בשמחות שלנו, והוא איתנו כשאנחנו סובלים.
זה התפקיד שלנו להלחם בכאב, ולהלחם בכל הרשע, בראש מורם. "שמחה פורץ גדר," – "אושר פורץ גבולות," זו אמרה חסידית ידועה שנתי מדגים. בואו ונעשה כמוהו