לפני כשבועיים, חמש מאות איש מהקהילה שלנו התאגדו באירוע אחד. זה היה אירוע מרגש של תמיכה, סולידריות והכרת תודה בארוחת שבת לכבוד עשרה חיילים ונפגעי פעולות הטרור והאיבה. החיילים סיפרו את הסיפור שלהם, ואנשי הקהילה יכלו לחזק את ההזדהות שלהם עם המאבק הישראלי וקורבנותיו. הערב היה מרגש מאוד ובלתי נשכח.
נועם נקש, אחד החיילים סיפר לכולם את הסיפור שלו. הוא שימש כסמל מחלקתי בבסיס נחל עוז, עד לערב שגרתי אחד לפני ארבע שנים, בו מטח של רקטות נורה מרצועת עזה לישראל. שלוש פצצות מרגמה פגעו בבסיס, פצעו שמונה חיילים, ביניהם נועם שאיבד את רגלו. נועם תיאר כיצד הרגיש את רגלו מרחפת 20 מטרים באוויר בעוד הוא עדיין בהכרה מלאה, וכיצד הרגיש במודע את כל המתרחש.
הוא סיפר לנו על התחושות המצוקה העזות והייאוש שהוא חש כשהוא התעורר מניתוח. הוא הרגיש שחייו הסתיימו. הוא שאל עצמו, איך אני אוכל להמשיך לחיות ככה? למה מגיע לי כל הסבל הזה? למה אני פשוט לא יכול להיות כמו כל אחד אחר? אבל בדיוק כשהמחשבות האלה הסתובבו במוחו המיוסרת, נכנס לחדר הניתוח שלו כפיר לוי.
כפיר היה צלף צה"ל בחטיבת גבעתי. הוא עמד על המשמר בישוב נצרים שבאזור עוטף עזה, כשנפגע מאש מחבלים בעת ירי טילי אר.פי.ג'י. חודשיים הוא שכב ללא הכרה, נח על הגבול הדק שמחבר את העולם הזה עם העולם הבא, פעמים רבות קרוב יותר להגיע אל העולם הבא.
מאז הפגיעה, כפיר עבר 192 ניתוחים! לאחר הפציעה, הגפיים בצד השמאלי של גופו, ידו ורגלו, היו למשותקות. כפיר איבד את כל שיניו, עינו הימנית, ויד ימינו. פניו נזדקקו לשחזור טוטאלי וכעת הוא זקוק אף למכשיר שמיעה.
לפני שנתיים כפיר היה אורח חב"ד שלנו בתוכנית "בלב אחד". למרות הפציעות המאסיביות שלו, כפיר מצליח לחייך ולהיות שמח. כשכפיר בא לעודד את נועם, נועם הבין עד כמה המצב יכול היה להיות חמור. כשהוא ראה שכפיר יכול להמשיך לחיות באושר, נועם הבין את הכוח וההתמדה להם הוא זקוק כדי להמשיך להחלים. הוא אפילו למד להיות שמח בחלקו.
הדיבר האחרון בעשרת הדברות הוא: "לא תחמוד, בית רעך; לא-תחמוד אשת רעך, ועבדו ואמתו ושורו וחמרו, וכל, אשר לרעך." במילים פשוטות, אל תקנא בבית הקיץ של עמיתך בהמפטונס, בחבר הכי טוב שלך על אשתו היפה, בעבודה החלומית של אחיך, בחשבון הבנק של בן הדוד שלך, או בכל הדברים הנפלאים שיש לכל מי שסובב אותך.
בעיקרו של דבר, התורה מבקשת מאיתנו להסתכל על התמונה הגדולה יותר. לכל אחד מאיתנו יש שילוב ייחודי של בעיות, אתגרים וקשיים. אין אף אדם נטול דאגות. כדאי שנסתכל לא רק על הדברים הזוהרים שיש לסובבים אותנו בחייהם, אלא על החיים שלהם כמכלול של דברים נפלאים ופחות נפלאים. יתכן וכך לא תקנאו כל כך יותר באנשים סביבכם.
לכן,כשאנחנו רואים את בן הדוד סטיב, שנראה שהצליח בגדול בקלות ובלי הרבה מאמץ, הקב"ה מזכיר לנו- "אל תשכח שכל דבר בחיים זה עסקת חבילה." הסתכל על הבעיות שלו יחד עם העושר הגדול, ורב הסיכויים שתעדיף לשמור על שק הצרות הפרטיות שלך.
נועם, שאיבד את רגלו, וכעת נדרש לרגל תותבת ולסד, הגיע לאותה התובנה. הוא מסתכל על כפיר ומבין שזה יכול היה להיות גרוע יותר. זה קרה רק אחרי שהוא הבין, קיבל ואימץ את הנטל שהקב"ה הנחית עליו.