לפני שבועיים, קניתי לילדים שלי אופניים חדשים עם גלגלי עזר. לאחר מספר ימים, הורדתי את גלגלי העזר והתחלתי ללמד אותם לרכוב על האופניים בלעדיהם. בני בן החמש, מנדל, נפל פעמיים אבל קם והתישר והבין את הפרנציפ צ'יק צ'ק. רוזי בת השבע, מצד שני, בכתה ובכתה ובסוף לא למדה איך לרכב על שני גלגלים. לא משנה מה, היא לא נתנה לי לעזוב את האופניים שלה.. אחרי שבוע שלם, נתתי לה דחיפה והיא הצליחה לרכב בעצמה קצת. ברגע שהיא הבינה שהיא יכולה לעשות את זה, היא הפכה למומחית.
למדתי שני לקחים באותו היום.
1. כל מה שאתה צריך לעשות כדי לרכב על אופניים, זה נחישות ובטחון עצמי. אם אתה מאמין שאתה יכול לעשות את זה אתה תצליח.
2. תשחרר את הפחד. כדי לשחרר ולהצליח לרכב, אתה לא יכול לפחד שתפול כל הזמן.
כשצפיתי בילדים שלי לומדים לרכב על אופניים זה הזכיר את חודש אלול, שמתקרב אלינו. אלול הוא החודש האחרון בלוח השנה היהודי, החודש שמביא אלינו את ראש השנה.
במהלך חודש אלול אנחנו אמורים לעשות חשבון נפש. האם חטאנו בשנה שעברה? איך נוכל לתקן את זה? האם עשינו מספיק מצוות? איך אנחנו יכולים להגדיל את הנתינה שלנו?
חודש אלול הוא ההזדמנות שלנו להציג "אני" חדש בפני הקב"ה. הקב"ה יותר נגיש אלינו בעת הזאת מאשר בכל יום אחר בשנה, והוא פשוט מחכה לנו שנגיע אליו.
כמו ללמוד לרכב על שני גלגלים, חזרה בתשובה דורשת בטחון עצמי. אם אנחנו באמת מרגישים שאנחנו יכולים לחזור לדרכי הקב"ה אז אנחנו יכולים. אין דבר שהוא בלתי אפשרי! לא משנה אילו חטאים ביצענו במהלך השנה אנחנו יכולים לעזוב את דרך הרע בה הלכנו. וכמו לרכב על אופניים, אנחנו בוודאי יכולים גם לפול ואפילו לא רק פעם אחת. אבל זה בסדר. הקב"ה יודע עד כמה זה קשה. אנחנו מוקפים פיתויים וזה קשה להשאר חזק. ולכן יש לנו את חודש אלול ואת האפשרות לחזור בתשובה.
קרה פעם, שיהודי עשיר מאוד, נתן צותיתה, התאהב באישה נשואה בשם חנה. הוא ניסה לשכנע אותה להיות איתו. היא סרבה לו. אבל הוא היה כל כך מוקסם ממנה שהוא אפילו הציע לה סכום גדול של כסף. כשזו נשארה בסירובה, נתן היה חולה. בריאותו המשיכה להתדרדר, עד לנקודה בה אפילו הרופאים אמרו שהוא ימות אם הוא לא יוכל להיות עם האישה בה הוא חושק כל כך.
נשאלה דעתו של הרב בעניין. מצד אחד, להציל חיי אדם נחשב למצווה הגדולה ביותר. מצד שני, האישה הייתה נשואה, וניאוף הוא אחד החטאים הגדולים ביותר. הרבי שקל את העובדה שזה אסור על פי ההלכה שנתן יהיה עם חנה, על אף מצב בריאותו הירוד.
ואז בעלה של חנה התדרדר לזמנים קשים. הוא היה חייב כספים שהוא לא יכול היה להחזיר, ולבסוף נאסר בכלא. לבסוף כשהוא לא יכול היה לעמוד בחייו בכלא יותר, הוא שלח את אשתו לקבל את הכספים מנתן העשיר.
בלב כבד, היא הלכה לבקר את נתן. מבלי למצמץ, הוא נתן לה את כל הכסף שהיה נחוץ לה כדי לסדר את החובות של בעלה. וכשהוא פנה ללכת הוא אמר שהוא היה רוצה לחטוא איתה. היא הסתכלה בעיניו ואמרה, "נתן, אני עכשיו חייבת לך, ואם זה מה שאתה בוחר אתה יכול לחטוא איתי. אבל תדע, אם תעשה זאת אתה תפסיד את חייך בעולם הזה ובעולם הבא. ממש עכשיו יש בידך רגע שיכול לשנות את חייך. כזה שרב בני האדם לא זוכים לחוות. אתה יכול לעשות את הדבר הנכון ולטהר את נשמתך, או אתה יכול להכנע לתשוקותיך החייתיות, ולהרוס את נשמתך לתמיד."
המילים החמות והעמוקות שאמרה לו ריגשו אותו מאוד. הוא הסתכל בעד החלון והתפלל לקב"ה ממעמקי ליבו. הוא בכה מרורים, גופו נמס מדמעותיו. הוא התחנן לאלוקים שירפא אותו מההתמכרות הנוראית שלו – התשוקה שלו לחנה היפה.
ואז, אות משמיים, כוח פנימי ושליטה עצמית והוא לא ידע שהיה אחוז דיבוק. נתן שלח את חנה מבלי שיניח עליה אפילו אצבע.
הוא התגבר על הפיתוי, שאף אחד לא חשב שיוכל להתגבר עליו.
שנים מאוחר יותר, רבי עקיבא גילה אור קדוש וחזק מאוד הנובע מפניו של נתן. הוא הבין שזהו לא אדם רגיל והחל ללמד אותו תורה.
ביום אחד נתן הצליח להפוך את חייו. הוא פשוט עשה את והדבר הנכון, גילה את לבו לקב"ה והתפלל לעזרה, והתגבר על התשוקה שלו.
אם נתן – אשר התמודד עם תשוקה עוצמתית כל כך – הצליח לעבור את זה ולהתגבר – כמובן שגם אנחנו יכולים. ועכשיו, בחודש אלול, הקב"ה עושה את זה לקל מתמיד. הוא מושיט לנו יד – אנחנו פשוט צריכים לתפוס אותה!
