לפני מספר ימים חזרתי מטיול בדרום אפריקה עם המשפחה שלי. עברנו דרך אטלנטה, מה שהפך את הטיסה למסע של 15 שעות. אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה היינו מותשים כולנו. ומעל לכל התשישות יש גם את הג'טלג.
אין שום קשר בין ג'טלג למספר שעות הטיסה, ושום קשר להבדלי השעות במקומות בהם טיילת. הגוף שלנו, אשר רגיל לשגרה של שעות לילה/ יום לפתע נדחק למערכת שעות אחרת לגמרי. הגוף שלנו מתרגל לאט, כך שהגוף זקוק ליום אחד של התאוששות עבור כל שעה של הפרש.
כשצפיתי בבני בן השנתיים, זלמן, מתעלף מעייפות באמצע היום, זה גרם לי לחשוב לעומק על הג'טלג, גם על ג'ט לג רוחני.
11 חודשים בשנה אנחנו רגילים לצורת חייים מסויימת. בחודש אלול הגיע הזמן לשינויים. שינויים של ממש. זה זמן להתעורר, להתחבר מחדש עם הקב"ה, ללמוד, להרהר, ללמד ולהתפלל, זהו זמן של חשבון נפש, הערכה מחדש וחזרה בתשובה. החודש הזה הוא שונה כל כך משאר חודשי השנה.
12 הימים האחרונים של חודש אלול, הם כמו 12 החודשים של השנה. ממש כמו שהגוף זקוק ליום אחד של התאוששות עבור כל שעה, 12 הימים האלה הם ההזדמנות שלנו להתאושש מ-12 חודשים של התרופפות רוחנית.
הפעם, ראש השנה תופס אותנו לא מוכנים. אנחנו עדיין בזמן הקיץ – נרגעים ונופשים – ואז מגיע ראש השנה, ממש אחרי ליבור-דיי! בואו נשתמש ב-12 הימים האלה עד החג להתאוששותפיזית ורוחנית, כדי שבראש השנה נהיה מוכנים לרוחניות שחודש אלול מביא איתו.