הסקר האחרון שפרסם הפיו ריסרץ' סנטר הדאיג אנשים רבים בקהילה שלנו. הסקר הציג "תמונה מאוד עגומה על אוכלוסית היהודים האמריקנים בכל הנוגע לזהות היהודית שלהם", על פי ג'ק ורטהיימר, פרופסור להיסטוריה של יהודי אמריקה בסמינר לתיאולוגיה יהודית בניו יורק. התוצאות הרסניות.
זו בוודאי לא הפעם הראשונה שעולה שאלה לגבי עתידה של היהדות.
בפרשת השבוע, אנחנו נחשפים לאבי היהדות, אברהם. אנחנו מגלים כי אברהם ושרה היו כבר קשישים, וסקר שערך המלך עוג הראה שהיהדות צריכה למות יחד איתם. שרה, האם היהודייה היחידה, הייתה בת 90 ללא ילדים. באותו הזמן 100% מן הנשים בנות ה-90 לא יכלו להביא ילדים לעולם. אז, איך יכול להיות עתיד? הסקר שלו היה חתום בלי שום מרווח לטעויות. התוצאות היו הרסניות.
אבל, כפי שאנחנו יודעים, עוג טעה, ולאברהם ולשרה נולד בן, יצחק. בברית המילה של יצחק, אנשים אמרו לעוג "תראה טעית." אך עוג עמד על שלו. "אתם עוד תראו," הוא אמר, "יצחק יתבולל ויטמע בעולם, אין סיכוי שילד צעיר יאמין ליהדות הטיפשית."
שוב, עוג טעה. היהדות לא רק שרדה אלא פרחה.
בשבוע שעבר התקשרה אלי עיתונאית. היא כתבה תחקיר על ישראלים שחיים בניו יורק. היא רצתה לדעת האם החיים מחוץ לישראל מקטינים או מגדילים את הקשר שלהם ליהדות.
הסברתי לה שמניסיוני, בדרך כלל, ישראלים אשר חיים רחוק מישראל, מחוברים מאוד ליהדות. בישראל הם מרגישים מחוברים רק משום שהם חיים על אדמת הקודש. מחוץ לישראל הם פעמים רבות מחפשים בית כנסת, או קהילה יהודית כי הם לא מרגישים קשר ליהדות בצורה אוטומטית, כמו שיש להם בישראל.
היא ביקשה ממני להציע מספר אנשים שישמחו לדבר איתה על הנושא. נתתי לה שמות של חמישה חברים ועמיתים. שבוע מאוחר יותר היא התקשרה אלי שוב, קצת לא מרוצה.
"התקשרתי לכל חמשת האנשים שהצעת לי," היא אמרה "הרושם שהם השאירו היה אחר ממה שאתה ענית."
הייתי מעורער. "מה שאלת אותם?"
"שאלתי 'האם אתה דתי?' וכולם אמרו "לא!" שאלתי, 'האם אתה אורתודוקס?' וכולם ענו "לא!" שאלתי האם זה קל יותר לקיים מצוות במנהטן מאשר בישראל וכולם התרעמו וספרו לי עד כמה מנהטן מסיחה את הדעת, ומלאה בשפע פיתויים."
צחקתי כשהבנתי מה השתבש בשיחתה עימם.
"את שאלת את השאלות בצורה הלא נכונה," הסברתי. "במקום לשאול 'האם אתה דתי?' כדאי שתשאלי 'האם אתה מניח תפילין בכל יום? אתה הולך לבית הכנסת? האם ניערת את הלולב והאתרוג בסוכות? האם אתה מדליק נרות שבת?' שאלי אותם על מצוות ספציפיות, והאם הם קיימו את המצוות האלה בישראל ולא רק בניו יורק."
למעשה, מה שחמשת האנשים האלה אמרו זה, "אל תגדירי או תקטלגי את היהדות שלי ואל תשאלי אותי אם אני אורתדוקס, או דתי. זה לא מה שמתאר אותי. אל תגבילי אותי ואל תסווגי אותי. פשוט שאלי אותי אם אני יהודי!"
למאה אחוזים מהנשאלים במחקר של פיו ריסרץ' סנטר יש נשמות בעלות עוצמה אדירה החיות בתוכם. ולמאה אחוזים מהיהודים האלה יש אהבה עמוקה ומהותית לקב"ה (גם אם היא קבורה עמוק כל כך והם לא מודעים לה). הקשר הנצחי הזה לא ישבר לעולם.
יהודי לא מוגדר על ידי הבנתו העמוקה או הידע הנרחב שיש לו או לה בתורה, או בכמות הזמן שהוא או היא צמו ביום כיפור. אנחנו לא מוגדרים על ידי מספר הפעמים שערכנו סדר פסח, או במספר הפעמים שהגענו לבית הכנסת או לפי מספר הקהילות אליהן אנחנו משתייכים.
אנחנו מוגדרים על ידי המהות שלנו. היהדות טבועה בהוויה שלנו. לא משנה כמה אנחנו עושים או לא עושים, אנחנו עדיין 100% יהודים.
זה המסר שהקב"ה העביר לאברהם בפרשת השבוע. לעולם אל תמעיט בערכה, בכוחה ובעוצמתה של נשמה יהודית! האומה היהודית תתקיים לעד. ממש כמו שהתקיימנו במשך 4,000 השנים האחרונות. אימפריות אחרות פרחו וקמלו אבל היהדות המשיכה להתקיים, למרות הקשיים בכל דור. אנחנו לא בסכנה, כאומה אנחנו נהיה פה לנצח.