מספר מיילים מאד דומים נשלחו אל תיבת האימייל שלי ביום רביעי בבוקר. אחד הספקים שלנו ניסה לחייב את כרטיס האשראי של "מרכז חב"ד לישראלים", והחיוב לא עבר. התקשרתי לאיימקס. מסתבר שחרגנו. לדאבוננו, זה דבר שקורה די הרבה כשאתה מנהל בית חב"ד.
ל"מרכז חב"ד לישראלים" אין נכסים נדל"ניים, קרנות או אחזקות. התחלנו מאפס לפני שבע שנים, ומה שיש לנו בבנק, בכל זמן נתון, אלו תרומות מאנשים נדיבים מאוד. אבל ההוצאות שלנו גבוהות, ובחודש ממוצע אנחנו מסיימים תקציב חודשי עד לשקל האחרון, ועכשיו אפילו איימקס לא יכולה לעזור לנו. אנחנו לא יכולים להגדיל את גבולות התקציב שלנו כמו ארצות הברית, אז אנחנו תקועים.
התקשרתי לחבר שלי, מישהו שעזר לתמוך במרכז חב"ד בעבר. לצערי תשובתו הייתה "רבאי, אלה זמנים קשים. אתה לא קורא חדשות? הממשלה האמריקאית הייתה סגורה בשבועיים האחרונים והיא אולי לא תוכל אפילו לשלם את החובות שלה."
למעשה אני כן מודע למצב. התקשרנו למשרדו של הנשיא אובמה השבוע כדי לבקש מכתב לכבוד הדינר החגיגי שאנו עורכים זו השנה השנייה. הדינר יוקדש הפעם לציון שבע שנות שירות קהילתי, אך, נאמר לנו כי משרדו של הנשיא סגור כרגע, ואף מכתב לא מונפק.
פרשת השבוע מספרת לנו את סיפורה של העיר המושחתת, סדום, ועל החורבן הסופי שלה. סדום הייתה למעצמת על באותה התקופה. אנשיה היו עשירים מאוד ובעלי עוצמה וכוח פוליטי. כשאברהם עזר למלך סדום להביס את אויביו, המלך רצה להודות לו. איזו הזדמנות נהדרת! לאברהם הייתה אפשרות להפוך לעשיר מופלג! אבל במקום לומר "תודה, אני אשמח", הוא עשה בדיוק ההפך וסירב לקחת דבר, אפילו לא שרוך נעל בודד משלל המלחמה.
"מגיע לך שכר מופלא, למה שלא תקח את זה לעצמך?" שאל המלך.
ואברהם הסביר, "אני לא רוצה שאתה וה"ממשלה" שלך תייחסו את העושר שלי אליכם ביום מן הימים. המקור היחידי שלי לעושר הוא הקב"ה. הוא הבטיח לי עושר, והוא ישלח לי." ואכן, אברהם הפך לעשיר גדול והוא ייחס את הצלחתו הכלכלית לקב"ה בלבד.
פשוט מאד לחשוב שהכסף שיש לנו, מגיע מעבודה קשה ומהחלטות מושכלות. מאוד קל לנו לשכוח שמי שבאמת מחזיק בחוטי הארנק, הוא הקב"ה.
אז, כשכרטיס האשראי שלי הגיע לגבולות השימוש, ועדיין נותרו לי חשבונות לשלם, הזכרתי לעצמי שהכל בידי שמים. פתחתי את ספר תהילים והתפללתי שתהיה לי היכולת להחזיר את ההלוואות. כמובן, שאני חייב לעשות מאמץ ולעבוד קשה לשלם את החובות שלי. אבל חשוב להזכיר לעצמנו שהכל תלוי בידי הקב"ה, ועלינו לפנות אליו.
תודה לא-ל, הממשל האמריקני יצא מהמשבר, גם אם באופן זמני. בזמן שהם יתווכחו שוב ושוב בחודשים הקרובים על החזרת חובות בסך 17 טריליון דולר שאנחנו חייבים, פקידי הממשלה ייטיבו לעשות אם יסתכלו מקרוב על שטר הדולר ויפנימו את המסר הכתוב שם "באלוקים אנו בוטחים".
מי יתן והקב"ה יסתכל בעין טובה על האומה שלנו ויברך אותנו בהמשך צמיחה ושגשוג, בזמן שאנו זוכרים כי הוא המקור האמיתי לכל הכנסותינו.