השעה 20:00, בערב שלפני הדינר השנתי החגיגי שלנו.
חודשים על גבי חודשים של תכנון ועבודה קשה הושקעו באירוע זה, כדי להבטיח שזו תהיה חגיגה נהדרת.
השנה, אנחנו מציינים 7 שנים למרכז חב"ד הישראלי.
כצפוי, הלילה שלפני, הוא הזמן העמוס ביותר. סידורים של הרגע האחרון דורשים טיפול, מערכות הסאונד והתאורה עוברים בדיקות התאמה, והחשש הגדול ביותר של מפיקי אירועים הוא סידורי הישיבה של המוזמנים.
אך לתדהמתי, אף פעם לא הרגשת מוכן יותר.
ידידי הטוב, יוסף סוקול, מתקשר אלי. הרמתי את שפופרת הטלפון והתחלתי לשוחח איתו. חשתי את הפתעתו מכך שיש לי זמן לדבר איתו, ושאלתי אותו- "אתה יודע היכן אני נמצא כעת?" והוא עונה "אין לי ספק שאתה בקווינס עכשיו, מקבל ביטוח עבור הדינר."
זה בהחלט מה שעשיתי. בשעה 20:00, יצאתי בחיפזון ממשרדי לכיוון ה"אוהל", מקום מנוחתו של הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסון, זכרונו לברכה. אני מבקש ברכה ומתפלל על הצלחת הערב, שהאירוע יהיה מוצלח מאד. משום שלמרות התכנונים המדוייקים, בסופו של דבר, ההצלחה מגיעה מאת ה', וממנו בלבד.
--------
בפרשת השבוע, יעקב מוצא את עצמו במלכוד. הוא עומד לפגוש את אויבו המושבע, עשיו, אחיו התאום המנוכר. עשיו שונא את יעקב בשנאה ארסית, והוא מתקדם לעברו עם צבא ענק, במטרה להרוג את יעקב ומשפחתו.
בתחילה, יעקב מכין את עצמו פיזית. הוא שולח אל עשיו מתנות נדיבות בנסותו לרכך את לבו של עשיו, ואולי גם להדוף אותו. אחר כך הוא מארגן את משפחתו באופן הבטוח ביותר ומתכונן למלחמה.
אבל גם כשהכל כבר מוכן, נותר לו עוד דבר אחד לעשות. יעקב עוצר ומתפלל. הוא יודע שהצלחת כל משימה שהיא, כל מלחמה, כל תפקיד, תלוי באלוקים. ובסופו של דבר, הוא מצליח.
דרך התנהגותו, יעקב מלמד אותנו שיעור רב ערך.
לא משנה במה אנו עוסקים, איזו יוזמה חדשה אנחנו משיקים, עם אלו מהמורות אנחנו מתמודדים בדרך, לאחר שהשקענו את מיטב כוחותינו, אסור לנו לשכוח להתפלל. זה חיוני.
יש לך סגירה בבוקר? דיון קרוב בבית משפט? מנסה לקנות בית חדש או מכונית? מתחיל בעבודה חדשה? מתכוננים לתינוק חדש? עשו כל שבכוחכם על מנת להתכונן, אבל אז, תתפללו.
בעזרת השם, הדינר שלנו יצליח מאד, ויעזור למרכז חב"ד שלנו להתחיל את שנתו השמינית בנימה חיובית מופלאה.