זה היה בשנת 1999, הייתי אז בחור ישיבה בן 19, לומד בישראל. שמעתי
שחב"ד
באוקרא
ינה מחפשים מתנדבים להוביל סדרי פסח ציבוריים בקהילות המפוזרות ברחבי המדינה, ואני התנדבתי מיידית. הייתי צעיר, מלא באנרגיה ונרגש לצאת למשימה החדשהוהמאתגרת הזו. יצאתי לדרך עם עוד כ-30 בחורים, וציפינו בהתרגשות להפיץ את חום היהדות במדינה קרה וזרה זו.
בהסתכלות לאחור, הייתי גם תמים מאד. כמי שהגיע מדרום אפריקה, התרגלתי לחיות בבית גדו
ל עם בריכה ושלוש עוזרות. פתאום, מצאתי את עצמי בעיר שיפיטובקה, בעלת אוכלוסיה של 40,000 איש, הכוללת 200 יהודים. בעיר הזו, ומערכות הביוב והחשמל היובלתי אמינים או לא קיימים בכלל. השירותים היו בחוץ והיו לנו מים חמים רק שעה ביום. בערב פסח, החשמל נסגר כליל ונאלצנו לשאוב מים מהבאר.
בקיצור, התגעגעתי הביתה. התגעגעתי ללילות הסדר בבית עם המשפחה ולנוחות המודרנית עליה גדלתי. הייתי בודד ואומלל ורציתי שהחג כבר יסתיים.
לא הצלחתי להבין מה אני עושה שם. לא היתה לי שפה משותפת עם 200 היהודים המקומיים!
מה השגנו שם? איזה ערך נתן ליל הסדר שלנו ליהודים המקומיים?
השבוע, מצאתי את התשובה.
העולם עוקב מקרוב אחר המצב הפוליטי באוקראינה. ולדימיר פוטין שלח כוחות מזויינים שפלשו לחצי האי קרים ובעקבות כך, אוקראינה מגייסת את צבאה. זהו המשבר הגדול ביותר מאז סיומה של המלחמה הקרה. האיזור מתוח ומדינות נוספות צופות מקרוב לראותאת התפתחות העניינים. וכל המהפך הזה קורה, כך טוענים, ע"י מעשה בודד של מפגין אוקראיני צעיר.
לאחר פרוץ התסיסה האזרחית, הנשיא דאז, ויקטור ינוקוביץ' ומנהיג האופוזיציה ויטלי קליצ'קו חתמו על הסכם לסיום ההפגנות ולקיום בחירות דמוקרטיות חדשות. אבל אדם אחד , ולדימיר פרשיוק , בנאום מאולתר , קרא ללכד את המפגינים ושכנע אותם שלא להכנע. השאר הוא היסטוריה. ינוקוביץ' נאלץ לברוח והבלאגן נמשך.
היהדות מלמדת על כוחו של החסד שגדול לאין ערך מול כוח הרוע. אם מעשה בודד יכול לגרור את המעצמות הגרעיניות לסף מלחמה, דמיינו כיצד מצוה בודדת יכולה להדהד בכל העולם.
זה מה שהשגתי בפסח הזה. אני זוכר את ליל הסדר באופן ברור. לא דיברתי מילה אחת של אוקראינית, והמתורגמן שלי כנראה לא הבין אף מילה באנגלית! אבל ברמה הבסיסית הצלחנו לתקשר. כשהגיע הזמן לאכול מצה, כולם אכלו מצה. כשהגיע הזמן לשתות יין, כולם שתו יין. וכולם הבינו שהיינו שם כדי לחגוג את חירותם של היהודים. אז, 200 יהודים אוקראינים השתתפו בליל סדר באותה השנה. זה מה שהשגתי .
היום, 15 שנים קדימה בשנת 2014- יהדות אוקראינה פורחת.
אוקראינה היא ביתם של 450,000 יהודים, כולל 170 רבנים המשרתים 154 קהילות. רשת מרשימה זה גאה להציג 49 מרכזים חינוכיים , 7 בתי יתומים ו-32 בתי תמחוי , כמו גם בתי כנסת, מקוואות ומרכזים קהילתיים.
עם זאת,האוכלוסייה היהודית באוקראינה חיה כיום בפחד אמיתי. הכלכלה התמוטטה ועסקים הגיעו לנקודת קיפאון.
חב"ד נמצאת בחוד החנית בטיפול ודאגה לקהילה היהודית האוקראינית במהלך המשבר הזה. למרות הסכנה הממשית, רבנים ובני משפחותיהם מובילים במסירות את הקהילות שלהם, מספקים כתף מנחמת, סיוע חירום והשראה בימים טרופים אלה.
כיום, יותר מתמיד, הם זקוקים לתמיכה שלנו. אנא לחץ כאן (chabadic.com/ukraine) לתרום ולעזור ליהודים באוקראינה.
אנחנו יודעים כמה כוח מעשה אחד יכול להוות, כמה הוא יכול לפעול. אנחנו עלולים להיות רחוקים מאוקראינה מבחינה פיזית, אבל יש לנו שתי מצוות- הצדקה והתפילה- שיכולות לעזור ישירות באופן משמעותי לאחינו שם.
אז בואו נקדיש רגע כדי לשלוח תרומה ,ונתפלל לשלומם ורווחתם של אחינו ואחיותינו באוקראינה. נעשה את אותו המעשה הבודד הטוב שיוביל מעצמות גרעיניות לשלום ויזרז את בוא המשיח.