בבלוג השבועי שלי אני משתדל בדרך כלל לקשר בין אירועים עדכניים למסופר בפרשת השבוע, אבל השבוע, המשימה לא הייתה פשוטה. כל כך הרבה כבר נכתב בנושא המלחמה בישראל. ההבדלים בין החמאס לצה"ל נותחו וסוכמו באריכות. החמאס משתמש בילדים כמגן אנושי בה בשעה שישראל יוצאת מגדרה על מנת להגן על תושבים. מה עוד אוכל להוסיף?
אז סימסתי לידיד, פרד, "יש לך רעיון לנושא לכתיבה בבלוג שלי השבוע?"
הוא הגיב מידית, "אני מאוהב בבלוג שלך! קריאת הבלוג היא גולת הכותרת של כל שבוע מחדש! אבל בשבועות האחרונים היית מדי לוחמני."
"למה כוונתך?" שאלתי.
"בכל שבוע לאחרונה כתבת על החמאס! בתחילה חמאס חטפו את הנערים, אחר כך כתבת על האו"ם ואז על הצורך שישראל תשתמש ביותר כוח. אני אוהב את הפוסטים בבלוג שלך, הם אישיים וקל להתחבר אליהם, אבל אני חש שנושאי המלחמה אינם רלוונטיים לחיי. "
בפרשת השבוע אנו קוראים על שניים וחצי משבטי ישראל- ראובן, גד וחצי שבט מנשה, שמבקשים ממשה לקבל נחלה- שטח אדמה מחוץ לגבולות ישראל, בטענה שזה עבור מרעה לעדרי הצאן הרבים שברשותם. משה מגיב בתקיפות ובכעס. "האם אחיכם יצאו למלחמה לכיבוש ישראל כשאתם חיים כאן בנחת?" בעקבות דברי משה אליהם, החליטו השבטים להשאיר את משפחותיהם בשטח שיקבלו מחוץ לישראל ולהצטרף לאחיהם למלחמת הכיבוש לכשתהיה. שנים לאחר מכן, כאשר יהושע כבש את הארץ, עמדו השבטים בהבטחתם, הם עזבו הכול ועזרו לאחיהם לכבוש את הארץ.
עם ישראל במלחמה עכשיו. שוחחתי עם גיסתי היום. היא מאחלת לילדיה לזכות לשינה רציפה ורגועה ללא צורך להתעורר מאזעקות שמזכירות להגיע למרחב מוגן תוך דקה. בני דודיי בישראל חווים טראומה, כך גם ילדיהם. רק הודות לניסים המדהימים שאנו רואים, לא היו אלפי נפגעים.
אין ספק, ישראל מותקפת. החמאס שונא כל יהודי בעולם, אין מקום לטעות בעובדה הזו. לו הייתה להם האפשרות, הם היו משגרים, בשמחה, טילים גם לעברנו. המלחמה הזו היא לא מלחמתה של ישראל, זוהי המלחמה שלנו.
קול קריאתו של משה אמורה להדהד באוזנינו. "האם על אחיכם לצאת למלחמה כאשר אתם יושבים כאן?!" האם אחינו ואחיותינו צריכים להתמודד עם מלחמה בו בזמן שאנו יושבים בנחת בפנטהאוזים שלנו?
למעשה, השבוע, נכנסתי לעמוד הפייסבוק של ארגון "בלב אחד" שלנו, עמוד שפתחנו לפני מספר חודשים ועוד לא שיווקנו אותו. הבחנתי בכך שתומכי חמאס התקיפו הרבה פוסטים בביטויי ארס אנטישמיים ומתועבים. אז כן, המלחמה הזו היא אישית.
אם אנחנו מנועים מלהילחם באופן פיזי, אנחנו יכולים להילחם באופן רוחני. המעט ביותר שאנו יכולים לעשות הוא להוסיף בקיום מספר מצוות לזכות חיילינו. הניחו תפילין עבור ישראל. קבעו מזוזה בפתח. איכלו ארוחה כשרה. הוסיפו בתרומות לצדקה. תוכלו גם לתרום עבור חבילות שי שיישלחו לעידוד חיילי צה"ל המשרתים בעזה, לצורך כך הקמנו אתר אינטרנט מיוחד. עשו מצווה בשביל ישראל עכשיו!