לפני מספר ימים חזרתי עם משפחתי מטיול נפלא בדרום אפריקה. ניצלנו את זמננו שם לביקור בספארי פילנסברג. רצינו לבלות כמה ימים בטבע, לראות אריות, באפלו, זברות, ג'ירפות ובעלי חיים אחרים שחיים שם בסביבתם הטבעית. איזו חויה נפלאה! זוהי דרך נפלאה להתנתק משאר העולם ולהתחבר בהרמוניה אמיתית עם הטבע וגם- להתחבר לעצמך.
בלילה ישנו בבקתות, ועל הבוקר הראשון לשהותנו שם, התעוררנו מקולות שהגיעו מעברו השני של הדלת, הדלת נחבטת, מישהו מנסה להיכנס. גדלתי בדרום אפריקה, שם קיים הרבה פשע, אז הנחתי מיד שגנב מנסה לפרוץ פנימה. קראתי, "מי שם?" אבל לא קיבלתי שום תגובה. פתחנו את הדלת והפלא ופלא! קוף ענק עמד ממש על סף דלתנו! עוד כ-50 קופים מסתובבים בשטח המחנה ומחפשים מזון. מהר מאוד גילינו שהם כבר הספיקו לפרוץ לבקתה אחרת והתכבדו במגוון המזון שהם מצאו שם.
קבוצה זו של קופים עקבה אחרינו לכל מקום במשך היומיים הבאים, וגם כשנכנסנו פנימה אל הבקתה החלומית, הם נצמדו לחלונות. כששאלתי את צוות הספארי אם יהיה בסדר לתת לקופים משאריות האוכל שלנו, הם הצביעו על השילוט בכל רחבי המחנה - "נא לא להאכיל את הקופים." הם הסבירו שאם המבקרים יורשו להאכיל את הקופים, בקרוב יתרגלו הקופים לקבל מזון וכבר לא יהיו מסוגלים לדאוג לעצמם. דבר שהיה גורם להכחדתם. למרות שההאכלה נובעת מטוב לב, היא הופכת להיות מעשה אכזרי.
אנחנו נמצאים בחודש "אלול" - החודש שקודם לראש השנה. בתקופה זו, אנו תוקעים בשופר בכל יום ובכך מעירים את נשמותינו ונזכרים שיש לחזור בתשובה לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, הם הימים בהם הקב"ה ישפוט את העולם ויקבע את עתידנו.
זהו הזמן לחשוב על ההתנהגויות, על ההישגים שלנו ועל רמת הרוחניות שהשגנו בשנה שמסתיימת. וזהו בדיוק הזמן לתקן שגיאות ולהתחרט על מעשים לא ראויים. זה זמן שבו אנחנו צריכים לעשות את העבודה בעצמנו. אף אחד לא יכול "להאכיל" אותנו. אף אחד לא יכול לשנות את ההתנהגות שלנו עבורנו, אין מי שיוכל לנקות את הלוח עבורנו.
לפעמים אנחנו רוצים שהקב"ה יתגלה אלינו, שיתן לנו סימן שהוא משגיח עלינו. יהיה כל כך הרבה יותר קל לשמור על כשרות המזון, להניח תפילין ולשמור שבת אם נוכל לראות ולחוש את נוכחותו. אבל לא. לא להאכיל את הקופים! האלוקים רוצה מאתנו להגיע לזה לגמרי בעצמנו.
רק כאשר נעשה בעצמנו את העבודה הקשה, נהיה ראויים ומוכנים באמת לקבל את כל ברכות ה' שמוענקים לנו במשך הימים הנוראים. עלינו לבלות את החודש הנוכחי, חודש אלול, ולעצב את עצמנו ככלים ראויים לקבל את ברכותיו.
זה הזמן לנתח בקפידה את ההתנהגות שלנו במשך 11 החודשים האחרונים ולהקדיש זמן לשוב ולהתחייב לאבינו שבשמים. נותרו לנו עוד שבועיים בלבד עד שמתחילה השנה החדשה. בואו ננצל אותם!