זה קרה השבוע. דוב מגודל, דוב אמריקני שחור, חדר לחצר שלנו ללא התראה מוקדמת.
יצאנו להתאוורר קצת בבית הארחה מחוץ לעיר, ובאחד הבקרים כשיצאתי מהבית לעבר הרכב, נסוגתי בבהלה למראה דוב רחב ממדים מסתובב בחופשיות מטרים ספורים ממני. הוא סובב במעגלים תר אחר מזון עזוב ונטוש. חזרתי מיד הביתה, נעלתי היטב את הדלת, ואז התחלתי לצלם מבעד לשמשה (הסרטון מצו"ב).
שלא תבינו אותי לא נכון. גדלתי בדרום אפריקה, מדינת הג'ונגלים והספארי. בית הגידול של חיות פרא (אריות, נמרים, פילים, בבונים, ועוד). אבל הפגישה איתם היתה תמיד בפארק לאומי רשמי וממוסד, קרוגר פארק. מעולם לא ראינו חיות ברחוב, או בחצרות הבתים. בנוסף לכך, אין כמעט בנמצא דובים בדרום אפריקה כך שלא היתה לי היכרות מוקדמת עם חיה זו. דומה אבל שבהרי מדינת ניו יורק, המחזות האלו שכיחים, כך נדהמנו לגלות השבוע.
הדוב השחור האמריקני הוא טורף יבשתי, שמגיע למשקל של 300 ק"ג ואף יותר. הוא מצוי ביערות, שדות, ומורדות הרים. בכל כף רגל יש לו חמש ציפורניים חזקות המשמשות אותו לקריעה, חפירה וטיפוס. הוא מהיר מאוד, מטפס על עצים, וגם יודע לשחות. כך שאם נפגשת חזיתית עם דוב שכזה, המוצא היחיד הוא תפילה לאלוקים שיושיע אותך בנס ממלתעות הדוב.
וכאן מגיע הטוויסט בעלילה. בפעם הראשונה הייתי מבועת כולי, נסוגתי לאחור בבהלה. אבל אחרי ששיתפתי בחשש את השכנים, ובעיקר את המקומיים, הם הסבירו לי שזה דבר שכיח ביותר, חלק מהנוף כמעט. התברר לי גם שהדובים הללו אינם תוקפניים ברוב המקרים, והפחד שלהם מאיתנו גדול מהפחד האנושי מהם. הדוב השחור התחוור לי, אינו מסוכן כמו דובי הגריזלי או הדובים החומים.
אמצעי השליטה בדוב שכזה הוא פחד ומזון, בסדר הזה. החוקרים הופתעו לגלות כי ברוב המקרים, בעלי החיים המסיביים הללו נבהלים מקולות רשרוש של סנאים, עכברים ואפילו ציפורים. ראו אותם נסוגים לאחור בגלל פרפרים ואפילו עש! ציידי הדובים (בלי להתייחס לחוקיות הדבר) משתמשים בכלבים שלהם, זעירים מול מידות החיה הגדולה, ללכוד את הדובים. בעלי כלבים משתמשים בהם לעתים קרובות להניס דובים מחצרות הבתים ומשדות.
בשבת הקרובה נחגוג את "חג הגאולה", יום בו יצא לחופשי ממאסרו בכלא הסובייטי, כבוד קדושת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל, הרבי השישי בשושלת חסידות חב"ד, חותנו של הרבי האחרון. סיבת המעצר והמאסר היתה הרדיפה של השלטון הקומוניסטי נגד כל מי שהעיז לקיים חיים יהודיים בגלוי, ובוודאי מול מי שללא מורא ניהל רשת עניפה של מוסדות חינוך תורניים, בתי כנסת וישיבות, מקוואות, ועוד. בגאון יהודי ובגבורה נפשית בלתי מצויה, עמד הרבי בתוקף על הזכות של כל יהודי לחיות לפי אורח חייו המסורתי. הצורר סטאלין הגלה עינה והרג מיליוני אנשים ללא הנד עפעף, אבל הרבי לא רעד ולו לרגע. הוא ידע שמנהיג העולם האמיתי הוא הקב"ה, שציוה ונתן את התורה כדי שנקיים אותה, בכל מצב.
במבט היסטורי לאחור, תשעים ושלוש שנים אחר כך, דומה שאפשר לסכם ולומר שהרבי ניצח את האימפריה הסובייטית. לא נותר מהם זכר, ואילו הרבי ומורשתו איתנו, ממשיכה בעוז בכל פינה, ואפילו ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, כאשר חסידיו ותלמידיו מפיצים יהדות וחסידות ללא מורא ובגלוי, וברוב המקרים בתמיכת השלטונות המקומיים. סטאלין זכור כאחד הרוצחים ההמוניים השטניים בהיסטוריה של האנושות, ומנגד תנועת חב"ד שהרבי הריי"צ עמד בראשה במשך שלושים שנה (תר"פ-תש"י) מובילה את התחייה היהודית, ברוסיה ובשאר מדינות העולם.
מהו המסר העכשווי לחיים שלנו?
לפעמים נדמה, שהאתגרים גדולים עלינו. יש בחוץ הרבה פחד ובהלה. תחושה של חוסר יציבות בעולם סביבנו. אבל הדוב המפחיד, המגודל והתוקפני, מתגלה כחיה רגישה שפוחדת מצרצור של פרפרים. אין לנו מה לפחד או לחשוש, כשאנו יודעים שהקב"ה שומר ומשגיח עלינו, ומכלכל את צעדינו רק בכיוון הטוב והחיובי.
הנשמה שבתוכנו, שמחוברת למקורה ושורשה, היא נצחית ולא ניתנת להשפעה או לשינוי בעקבות מאורעות כאלו או אחרים. במקום לתת לפחד להזדחל פנימה, לכוחות חיצוניים לשלוט ברוגע הנפשי שלנו, נמצא את הדרך ללמוד מחייו ומורשתו של הרבי בעל מסירות הנפש, ולחזק את הקשר לבורא עולם. כך נוכל להמשיך במשימות המוטלות עלינו, בחוג המשפחה, במקום העבודה, בסביבה החברתית, ללא בהלה מול חיה כזו או אחרת שתצוץ מולנו לפתע. נזכיר לעצמנו ולסובבים אותנו, שבעז"ה הדברים יסתדרו, והלוואי שבקרוב ממש נשכיל להבין ואף להרגיש, איך כל זה בעצם הינו חלק מתוכנית אלוקית הטובה ביותר עבורנו, ערב ביאתה של הגאולה השלימה, תיכף ומיד ממש.
שבת שלום,
הרב אוריאל ויגלר